Highschool of the Dead

"To beat death, you've got to know death" / ליל המתים

כאשר שמעתי לראשונה שהולכת לצאת אנימה ל-"Highschool of the Dead" [תיכון המתים], הנחתי שזו תהיה סדרה דרג ב' שתיצור באז בקרב חוגים 
מסויימים בלבד החובבים שדיים ומכות. אלא שההפתעה הגדולה הייתה שאת המושכות לסדרה לקח סטודיו MADHOUSE – hsotdo-01שכבר שנים זה לא סוד שמדובר בסטודיו החביב עלי. המוניטין הרחב שלהם לא התפתח בזכות סדרות כמו HotD, אלא מאסטרפיס כדוגמת "Monster", "Hajime no Ippo" "Gungrave" ורבים אחרים. אז מה לפתע קרה? נגמרו סדרות המאנגה האיכותיות שניתן לעבד? כי אני עד היום מחכה שמישהו יעשה סדרה ל-"666 Satan". אולי נגמרו
הרעיונות לסדרות מקוריות? תעשו לי טובה. ואם ההכרזה הזו לא הספיקה, על כס הבמאי התיישב לא אחר מאשר טטסורו אראקי: הבמאי המהולל של "Death Note" ו-Black Lagoon".

לפתע קיבלה אותה ידיעה נופך אחר. לא מדובר בסתם סדרה על זומבים, בחורות, רובים ומה שבאמצע. אלא מדובר בהכרזה של הסטודיו ש-"Fuck It, תנו לנו להתפרע פעם אחת". כך יצאה לדרך סדרת הזבל המופתית הראשונה מזה שנים רבות, והתוצאה לא ביישה את מיטב המוחות הסוטים.

כבר מהפרק הראשון, לא מבזבזת HotD זמן באקספוזיציה מיותרת; יש בית-ספר, לפתע הוא מותקף בזומבים. את השאר תבינו לבד.
קוֹמוּרוֹ גיבורנו נאלץ בעל כורחו להתרגל למציאות החדשה בטרם ייהפך לזומבי בעצמו, וכך גם חבריו ללימודים: רֵיי, אהבת נעוריו. סָאְקוֹ – נשיאת מועדון הקנדו וכלי נשק חי ונושם. סָאיַה, חברת ילדות של קומורו, ואחרון ובהחלט חביב: הִירָאנו, גיק שמנמן על-פני השטח, אך פריק חובב רובים עמוק בתוכו. אליהם מצטרפת שיזוּקה – אחות בית-הספר; אישה עם מוח של ציפור וחזה של פרה. אם חשבתם שהבנות האחרות פה לצורך פאנסרביס, היא כבר עושה לכולן בית-ספר.

מכורך המציאות, נעשים החבר'ה הצעירים חבורה מגובשת, ויודעים שעל-מנת לשרוד עליהם להישאר יחדיו. כל אחד מהם תוך מספר שעות נעשה 'זומבי-קילר' מיומן, ואת התיכון – מי שלא ראה את הסדרה – הם עוזבים כבר בפרק השלישי. משם יוצאים קומורו וחבריו למסע כדי לשרוד, לגלות מה קרה ליקיריהם, ועל-הדרך לחפש תירוצים שונים כדי להתפשט.

בתור סדרה שבאותה קלות יכלה הייתה להיקרא "Boobs & Zombies", אי אפשר לבוא בטענות שהפאנסרביס מוגזם. הוא נמצא שם כי זה מה שמייחד את הסדרה, ומי שלא מוצא חן בעיניו שלא יראה. בעולם מתוקן, פרקים כמו פרק 6 – בו הבנות מתקלחות יחדיו, או סוף פרק 10, בו נרמז בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי מתקיימת אורגיה בתוך אוטובוס (ועוד ביוזמתו של מורה) – הייתה מקבלת הסדרה דירוג 'הנטאי' ולא היינו רואים אותה בטלוויזיה. אבל זה לא עולם מתוקן, זו יפן, מדינה שהביאה לנו רק לא מזמן את "B Gata H Kei". 

לכן במקום סדרה שהולכת 'עד הסוף', צריך היה בכל זאת לצנזר דברים מסויימים עבור השידור הטלוויזיוני. הדבר הביא לידי כך שהסדרה רקדה על 2 חתונות: היא גם התאימה את עצמה עבור שידור בטלוויזיה, ובכל זאת קוטלגה כאסורה לצפיה עבור ילדים ואנשים עם מצפון. אך היה עדיף לו הסדרה הייתה יוצאת ישירות ל-DVD ללא שום צנזורה, ומי יתן שבגרסת ה-DVD (שכבר החלה לצאת) תהפוך HotD למה שהייתה אמורה להיות מהתחלה: נועזת יותר.

עשיתי טעות קלה וחיפשתי עלילה בין ערימות הזומבים המתים/נדרסים/נשרפים/נוּרים/נגדמים/נערפים. מרבית הפרקים מכילים דרמה צ'יזית, ומערכת היחסים בין הדמויות היא לפי הספר. אני מתייחס בעיקר ליחסי האהבה-שנאה בין קומורו לריי, וכזה רולרקוסטר מעצבן לא ראיתי שנים:

ריי: אני שונאת אותך הלוואי ותמות.
קומורו: טוב, ביי.
ריי: לא עצור, אני חושבת שאני אוה…
קומורו: לא, לא יכול להיות בינינו כלום.
ריי (בוכה): אתה חושב רק על עצמך.
קומורו: אני חושב רק עלייך, אני אוהב אותך.
ריי: ב…באמת? גם…גם אני!
קומורו: אני אגן עלייך לנצח.
ריי: אבל אתה עדיין לא כמו האקס שלי.
קומורו: לכי לעזע…

זה היה פתאטי, אבל לקראת סוף הסדרה הזוגיות בין השניים סוף סוף התייצבה. מה שלא ברור לי זה איך נהפכה HotD מסדרה אפוקליפטית על זומבים לסדרת הארם אופיינית. בפעם הראשונה שקומורו וריי מצאו את עצמם מופרדים משאר החבורה כדי לפתח את מערכת היחסים בין השניים ולספק אצ'י לצופים, היה זה תירוץ עלילתי קלוש אבל מתקבל. בפעם השניה שזה קרה (הפעם עם קומורו וסאקו), פלטתי קללה לא יפה.

סוס ההרבעה הזה ניהל אינטראקציה רומנטית/אצ'ית עם כמעט כל בחורה מהקבוצה, וזה כולל את הפעם בה הוא הרים על גבו את שיזוקה כשהיא עירומה לחלוטין או גילה שסאקו נרדמה לו על המפשעה, והתעוררה עם פה מלא ריר. היראנו לעומת זאת נחוש להגן על בת אחת בלבד: סאיה, ולמרות שהיא מצידה מחבבת בסתר את קומורו (נו כמובן), בסופו של דבר היא מגלה את מעלותיו הטובות של הגיק הזה, שהלוואי והיה הגיבור הבלעדי של הסדרה.

לא צריך להתאמץ הרבה כדי שהאנימה הזו תשנה ברגע אחד את הז'אנר שלה. הסתכלו רגע על התמונה הזו מתוך הסדרה. היא לא משאירה הרבה מקום לדמיון, נכון? אבל עכשיו הביטו בתמונה המקורית. אני מבין את הצורך למצוא תירוצים לאצ'י. אבל כאשר בפעם המיליון סאקו לובשת סינר בלבד כי 'הבגדים שלי רטובים' או ששיזוקה מסתובבת עם/בלי מגבת כי 'הבגדים שלי לא רטובים, אבל מה אכפת לי', ושריי מקבלת מסאז' רפואי בעירום כי היא…שכחתי מה התירוץ…תהיתי לפתע כמה קשה לעלות על רעיונות מקוריים יותר? היה פשוט יותר לו היו עולים על איזה תירוץ שזומבים יודעים להריח בד, ואז כולם היו צריכים להסתובב עירומים. אבל אז נזכרתי בהיראנו.

כל אחד מהפרקים נאמן אחד לאחד לגרסת המאנגה, ולמרות שיש צורך לחתוך פינות, העיבוד על המסך לא יכול היה להיראות טוב יותר (חוץ מעניין הצנזורה שהזכרתי קודם). הגרפיקה מושקעת והסדרה צבעונית ביותר. טוקיו שאחרי האפוקליפסה עדיין נראית מרשימה, ועל אף שמדובר בסדרת הגארבג'-טיים של מאדהאוס, הם לא חסכו בפרטים הקטנים ביותר. עוד אחת ממעלותיה של הסדרה היא פס-הקול, המכיל לרוב מנגינה אלקטרונית קצבית, ושיר פתיחה שאפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל כולם יסכימו שהוא ממכר. שיר הסיום משתנה מפרק לפרק, ומדובר בבחירה מקורית למדי אחרי שהתרגלנו לשירי פתיחה וסיום קבועים, והציפיה לדעת איזה שיר יחכה לנו הפעם תרמה רבות להנאה מכל פרק.

למרות קצב העלילה המהיר, היו לסדרה מספר בחירות לא הגיוניות בתסריט. כבר בפרק 4 לדוגמא זכינו לשליש ריקאפ המתאר את מה שעבר על קומורו ב…שלושת הפרקים הקודמים. האשמה נופלת על יוצרי המאנגה שעשו את פרק 4 המקורי קצר למדי, ובלית ברירה יוצרי האנימה נאלצו למלא את כל ה-22 דקות איכשהו. אלא שפרק 11 לדוגמא כיסה לא פחות מ-108 עמודים משני פרקים שונים. מה הטעם להתעקש שבתחילת הסדרה כל פרק אנימה יכסה פרק אחד של המאנגה, אם בהמשך הרעיון הזה נזרק לפח?

בסופו של דבר הסדרה הייתה צריכה להסתיים. זה קרה בפרק 12, ולמזלם הרב של המעריצים, הפעם לא הוקרץ סיום מקורי של האנימה לבד (בדומה ל-Claymore), אלא סוף פתוח שנשאר נאמן למאנגה ומשאיר פתח לעונה שניה. פרק OVA כבר הוכרז, וההצלחה האמיתית של הסדרה תמדד בחודשים הקרובים במכירות ה-DVD. נכון שלא מדובר בהברקה הגדולה ביותר שהולידה תעשיית האנימה, אך הסדרה משרתת נאמנה את מלאכתה בלהיות מהנה ביותר. אני רק יכול להצטער עבור פלח הנשים שלא נזרקה עבורן שום עצם והן לא זכו לראות את קומורו (או היראנו, מי שעושה לכן את זה) נלחמים ללא חולצה ומזיעים.

הטוב: תלמידות בית ספר גדולות חזה וחצי עירומות נלחמות בזומבים.
הרע: תלמידות בית ספר גדולות חזה וחצי עירומות נלחמות בזומבים.
המכוער: זומביות גדולות חזה וחצי עירומות נלחמות בתלמידי בית-ספר מכוערים.
והדווקא-לא-נשמע-כזה-רע: זומביות גדולות חזה וחצי עירומות נלחמות בתלמידות בית-ספר גדולות חזה וחצי עירומות.

ציון במדד OK – סביר פלוס

Highschool of the Dead | אימה, ציצים, אקשן, ציצים, דרמה, ציצים, אפוקליפסה, ציצים, רומנטיקה, ציצים | 12 פרקים | 2010 | ציצים | סטודיו MADHOUSE | במאי: טטסורו אראקי | סוטים מקוריים: דאייסוקה סאטו (סיפור), שוג'י סאטו (איור)