צעצועים לילדים גדולים 3

“יפה יותר מאווטאר” / הניו-יורק טיימס
“מרתק יותר מהארי פוטר” / וושינגטון פוסט
“הייתי קצת שיכור כשכתבתי את זה” / רם קיץ

בערך שנה וחצי חלפה מאז “צעצועים לילדים גדולים 2” (ובערך אותה כמות זמן גם מהכתבה הראשונה בסדרה), ועולם האנימה לא עצר מלכת; צעצועים ביזאריים חדשים המשיכו לפקוד את השוק, גאדג’טים מפוקפקים מוצאים את עצמם בנבכי הרשת…אבל אנחנו, אנחנו לא יודעים על קיומם.

לא עוד! כמה מהדברים שאספתי כאן עבורכם ישמיטו לכם ולכרטיס האשראי את הלסת התחתונה: החל מסיגריות של סוניק הקיפוד ולפטופ-אנימה דרך דגמי USB מרהיבים ועד מודל אמיתי של ספינת ה-Going Merry מ-“One Piece” (אם כי את זה אני בספק שתוכלו לקנות).

תברחו כל עוד אתם יכולים.

“אמא! סוניק מעשן, אני גם רוצה”
חבריי הקרובים כבר שמעו את הסיפור הזה שלי 50 פעם, על כך שהסיגריה הראשונה והאחרונה שלי הייתה בגיל 6. זו הדרך המושלמת להיגמל כבר בגיל קטן, אבל אני כמעט בטוח שאם הייתי נתקל בסט הסיגריות של סוניק הקיפוד…אפילו השיעולים והכאבים בחזה לא היו עוצרים את רם בן ה-6 להמשיך לעשן. טוב, בעיקר כי לא באמת הייתי משתעל. הגיע הזמן להודות שלא מדובר בסיגריות אמיתיות, אם כי סוכריות דמויות סיגריות (או במילה אחת: ‘סיכריות’, אני דורש תמלוגים על כל שימוש נוסף במילה). מי היצרן חסר האחריות שחשב שסוכריות הנראות כמו סיגריות יהיו להיט בקרב ילדים? התשובה היא הפיליפינים, שם חפיסות הסיכריות נמכרות בחנויות לצד סיגריות אמיתיות. אם אתם מכירים עובד פיליפיני שטס לביקור מולדת, דעו להבא מה לבקש ממנו.

“נו אמא גם איצ’יגו מעשן”
סלחו לי רגע על כך שאני עדיין בעולם העישון, אבל הפעם יש פה סדרת מוצרים שיכולים לגרום ללא-מעשנים לסטות מדרך הישר (ואם לא, זו מתנת יומולדת מושלמת לאוטאקואים-מעשנים). קופסאות לאכסון סיגריות היו מאז ומתמיד אביזר אופנתי, והן נמכרות במגוון עיצובים. לכן למצוא קופסאות אכסון סיגריות עם עיטורי אנימה היה עניין פשוט. מאוד פשוט. מתוך השלוש למטה, הקופסה שהכי פחות מפדח להסתובב איתה ברחוב היא זאת של L [שמאל], אבל ללא ספק היפה ביותר היא זאת של קורושיטסוג’י [באמצע]
, אם כי אפילו שונא בליץ’ כמוני יודה שהקופסה של בליץ’ [נו, מה שנותר] נראית קורצת לא פחות. רוצים גם? כנסו ל-ebay. זה אולי יעלה לכם 16$, אבל איפה עוד תשמרו את סיכריות הסוניק שלכם?


עם כל הכבוד למאקינטוש…
מחשבים ניידים. אין לי מה להגיד עליהם, לכולם יש אחד או כולם רוצים אחד: טוב יותר ומהיר יותר, וכמובן מסוגנן. נכון, מחשבי מאק ידועים בעיצוב מנקר העיניים שלהם, ואפילו ל-אסוס ולאמבורגיני יש
מחשבים שנראים בן-זונה. אבל מה, לנו לא מגיע? מגיע ודאי שמגיע. מי שרוצה, מוזמן לקנות סט לעיצוב המחשב הנייד (ונראה אתכם פותחים אותו אחר-כך בבית קפה), או שאפשר ללכת על קו סולידי של חריטה על גב המחשב, מה שלדעתי הרבה יותר אלגנטי.

בוא תתקע את זה.
מה? התכוונתי לזיכרון USB נייד, הרי צריך משהו שילך טוב עם הלאפטופ-אנימה החדש שלכם. בתחום הזה אין הפתעות, הרי אם יש היום זכרונות USB של הלו קיטי, ברק אובמה ודוב קוטב, אז אלה שמעוצבים כמו אנימה קל עד מגוחך מאוד למצוא. בליץ’ [למטה] כמובן מככב בתוצאות החיפוש של כונני USB מעולם האנימה, אלוהים יודע למה, אבל מי שיחפש טוב ימצא אפילו של וולפס ריין [למעלה]. אבל לעזאזל, אף אחד לא מתעלה על העיצוב המושלם של אבנגליון [באמצע], שיגרום למי שלא מבין עניין (כלומר סבתא שלכם) לחשוב שמדובר בקפסולה לבליעה. זו תעלומה אמיתית איך לא מוכרים את הדברים האלה בכנסים.


אני-אייפון
אין לי אייפון ואני אבלע ציאניד לפני שאקנה לי אחד, אבל דאמיט…כיסויי-האייפון פה למטה נראים נהדר. הם כולם עשויים בסגנון אופנתי שלא קל לשייך אותו דווקא לאנימה ומאנגה, ולכן הוא יכול להיות מתנה גם לאמא שלכם (רק ודעו שיש לה אייפון, כן? אחרת סתם פדיחה). אם אתם מעוניינים ללכת רחוק יותר, תראו מה יש לוואן פיס להציע. ולא רק – חיפוש מהיר בגוגל יעלה לכם כיסויים  נהדרים של כמעט-כל-סדרה-פופולארית שיש. אפילו הנטאי, אבל זה מומלץ למי שרכש אייפון רק בשביל פונקציית הרטט *wink* *wink*.


I Survived the Endless Eight
חולצות אנימה יש פה כמו זבל, בין אם מוכרים אותם בכנסים או שמכינים אותם לבד. אבל מה רע בחולצות עם מסר? חולצות עם אמירה, ולא הדפסים זולים של איצ’יגו או כאלה שנושאות את המשפט שבא לי להקיא ממנו ‘I Love Yaoi’. אני מדבר על חולצות כמו זו של “I Survived the Endless Eight“, אותן יכולים ללבוש רק חברי מועדון אקסקלוסיבי (כלומר מי שבאמת שרדו את ה-Endless Eight). חובבי קירא יכולים להתגאות באחת מחולצות “I Am Kira” או “I Love Kira” שם ברשת, אבל השאלה הגדולה ביותר היא: איך אף אחד עוד לא הסתובב עם חולצת “It’s Over 9000” נורמאלית בישראל?


מנורות ויטארג’ יפניות
הפריט הבא מעט שונה משאר הפריטים, שכן הוא לא קיים בשום מקום אחר בעולם חוץ מ…בבית שלי.
כמעט כל אישה מערבית מחליטה לחפש את נפש האומן שבתוכה. לרוב זה קורה אחרי שהבן הגדול (במקרה הזה אני) נעשה עצמאי, והקטן נמצא בשלב של מרד נעורים. אותו דבר עם אימי היקרה. ומהו אותו תחביב? הפעם זה ויטראג’ים (לפני זה היו ציורי שמן, ריקודי בטן ומכון כושר). כשלסטודיו שלה בבית היא הביאה מכונת לשיוף ויטראג’, הייתי סקפטי לגבי מה כבר יכול לצאת מזה. אבל לעזאזל, התוצאה הדהימה אפילו אותי, כשהפריט הגמור הראשון שלה היה מנורה עטופת ויטראג’ עם כיתוב ביפנית. אם אמא שלכם תגיד מתישהו שבא לה לצייר/לפסל/להכין משהו, פשוט תזרמו עם זה, כמה נורא זה יכול לצאת?


Arrrrgh
אם אתם לא מיוחסים למשפחת רוקפלר, אז אין טעם להתחיל לחסוך בשביל ה-‘צעצוע’ הבא: מודל אמיתי של ספינת ה-Going Merry מוואן פיס. את היפהפייה הזו תוכלו למצוא באודאייבּה שבטוקיו, לצד דגמים ארכיטקטוריים מתקדמים נוספים. וכן, ניתן לשוט על הדבר הזה. מי שתהה, לא מסתובבות במקום דוגמניות בקוספלי של נאמי ורובין, ולפי הדיווחים מי שיעלה על הסיפון יחלוק מקום בעיקר עם זאטוטים יפנים מעצבנים. אבל מה זה לעומת לספר לחברים החנונים שלכם שהייתם על ה-Going Merry?

זהו? זהו!

לקריאה נוספת:
צעצועים לילדים גדולים
צעצועים לילדים גדולים 2

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם