שונן ברודוויי: ראיון עם צוות 2D Musical
הם צעירים, הם מוכשרים ורובם נראים נהדר. לכבוד עליית מחזמר האנימה החדש של "2D Musical", הושבתי (באיומים) את הצוות לראיון; על הבחירות בארצות הברית… לא דיברנו (מה זה קשור?), אוּלם כן תשמעו מהם על שירים, כוראוגרפיָת קרבות ואודישנים.
"כנס ללא מחזמר הוא פספוס; לא רק עבור הכנס אלא עבור כל מי שמסוגל להעלות הפקה". במילים אלה היטיב דור להסביר את המציאות בה אנו שרויים בקהילת האנימה, מציאות שאינה חדשה עבור קוראי מילים אלה, אוּלם עבור העוסקים במלאכה – כל הפקה מביאה עמה את הצורך לחדש, להתפתח ולהפתיע. נהיינו כמו ברודוויי, מעט קטנה יותר ופרובינציאלית, אך עם להט רב.
דור, או דור לוטן, הוא מנהל הפרויקט הזה שאתם מכירים בתור "2D Musical", מחזמר קהילתי בו תוכלו לצפות בשבוע הבא. שאיפתם להתפתח הביאה את 2D למקום חדש בעולם הפקות המקור, מקום — יש שיגידו — מקצועי יותר, זאת כיוון שהמחזמר מנוהל ללא רבב: תופתעו או לא לגלות כי מלבד צוות הכתיבה והבימוי, ישנו צוות שלם האחראי על המוזיקה, צוות כוריאוגרפיה ואפילו צוות נפרד לכוראוגרפיָת קרבות (תכף נגיע לזה). אופתע למשל אם תגידו לי שלא נתקלתם בפירות יצירתם של אנשי מחלקת השיווק, מחלקה בה דואגים לטפח את תדמית המחזמר במדיה הדיגיטלית: בין אם דרך סרטונים מקוריים או הצצה אל מאחורי הקלעים. לפני 2D, לא הזדמן לי להיתקל במחזמר עם "אופי" עוד לפני שצפיתי בו.
עומר אופיר, אחד הכותבים והבמאים, תיאר כיצד הם ניגשו לעניין השיווק. "התייחסנו לנושא זה באותו אופן בו אנו מתייחסים לנושאי המוזיקה, הקוספליי והמשחק. הקמנו מערך שיווק מקצועי שביצע ומבצעַ עבודה נהדרת. וידאנו כי הדלת של צוות השיווק פתוחה עבור כל מי שרצה לקחת חלק בסרטונים הנהדרים שהוציאו רועי עמר (א.שיווק ושחקן), גיא מרטון ואביב ייני".
רועי: "היינו יושבים שעות על גבי שעות, לא עניין של מה בכך כאשר מדובר בנדבך אחד בפרויקט שהוא ממילא עצום ודורש מאתנו זמן רב".
אבל היה שווה את זה?
"היה שווה את זה" הרגיע רועי.
"רצינו להיות מעורבים בקהילה, לכן יצאנו בהגרלות ופרסמנו סרטונים באירועי קוספליי, הכול על מנת שהקהילה תהיה מעורבת בדרכה שלה", כך הסביר עודד כהן, הוא במקרה האחראי על כוראוגרפיָת הקרבות – כן, קונספט שקיים מעתה גם בברנז'ה של המחזות אצלנו.
עודד: "אנחנו מעלים משהו שטרם נעשה בקהילה, לפחות לא בכזה קנה מידה. מחזות-עבר השקיעו בכוראוגרפיָת קרבות במידה זו או אחרת, אוּלם אצלנו מקומם של הקרבות בהיררכיה ההפקתית מרכזי לא פחות ואולי אף יותר. עשינו אימונים נוקדניים במגוון נושאים. הנשקים הם מהסוג שתמצאו באירועי לארפ, ניתן להכות אחד את השני בעוצמה בלי לשלוח איש לבית-חולים. הקהל יהיה עם פה פעור כבר מהקרב הראשון, עצם העובדה שמשהו כזה עולה בכנס אנימה הוא מדהים לכשעצמו".
אני מבין שהשחקנים שיפרו בעצמם את סבולת הלב-ריאה?
"הלחיץ אותי ההיבט הזה של המחזמר" מתארת אפרת (שחקנית). "…כאשר נבחנתי לא שיערתי כי אימוני-קרבות יהיו חלק מהעניין. חששתי לא לעמוד בסטנדרטים. אך משנכנסתי אל התחום לעומק, הכוריאוגרפיות נראו נהדר ובער בי הצורך לתת את כולי".
רועי: "הסוד הוא לעבוד על זה הרבה. עודד הוא באמת מורה טוב. אימון הקרב הראשון שלנו עסק בנפילה נכונה וגלגולים, ועם כל אימון עודד אִתגר אותנו מעט יותר".
וכעת אתם בריאים וחזקים?
"לא הייתי בכושר כשהתחלתי את החזרות" משתפת אסיא (שחקנית). "עודד הכניס את כולנו למשמעת. כעת אני מרגישה שאני לא מתנשפת בקלות כמו בעבר".
כפי שמצופה ממחזמר הדורש יכולות פיזיות, הליך האודישנים לא היה פשוט; רף הציפיות מהמשתתפים הינו גבוה מהסטנדרט. "בין היתר בחרנו שחקנים על-פי דרישות ספציפיות של דמויות" מרחיב עודד על העניין. "…ניקח למשל דמות בשם ריוג'י, טיפוס שיודע לעשות סלטות. עֹז קינן שמגלם את ריוג'י יודע גם הוא לעשות סלטות. נגיד ככה – צירוף מקרים זה לא.
'השחקנים שלנו יודעים לשיר, להילחם ולרקוד. הסיבה לכך טמונה בהיענות הקהילה; קיימנו שלושה סבבים של אודישנים. סך-הכול 60 פרפורמרים הגיעו להיבחן על מקום במחזמר. כאשר קיים ארסנל גדול לדלות מתוכו שחקנים, הייתה לנו הפריבילגיה לבחור את הטובים שבטובים".
עומר: "ישבנו 14 שעות ברצף – לא מגזים — עם הצוותים השונים, קיימנו דיונים על כל שחקן מהיבטים שונים. כמו שאמר עודד, אין אחד בקאסט שלא יודע לשיר, לרקוד ולהילחם. הייתה לנו הפריבילגיה לבחור שחקנים שהם all-around".
♦ ♦ ♦
2D Musical הוא פרודיה על ז'אנר ידוע לכל חובב אנימה: שונן.
דור: "הסיפור מתרחש ב-2D Academy™ , בית ספר לגיבורים בו מלמדים כיצד להילחם בשיניגאמים. קאיטו (רועי עמר) מגלה ביומו הראשון ללימודים שהוא גלגול נשמתו של אביר האיזון האגדי. מדובר למעשה בסיפור מסע, כיוון שקאיטו יוצא להציל את חברתו איומי (שחר אגרנט), גם היא גלגול נשמותיה של דמות אגדית. על רקע מסעו של קאיטו, מלך השיניגאמים זומם להקים לתחייה את הדרקון אל המוות, ובכך לנצח במלחמה ארוכת שנים בינם לבני-האדם. כפי שניתן לראות, בנינו נוסחה קלאסית; בית ספר לחימה, נבואה עתיקה. זהו שלד בסיסי, אך סביבו עיצבנו סיפור שמטרתו היא לגרום לקהל לצחוק כמה שיותר בפרק זמן של 90 דקות".
עומר: "זו באמת המטרה העיקרית שלנו, לשמוע את הקהל צוחק ולהסב לו הנאה. סגנון הבדיחות צפוי להיות שונה מהרגיל".
דור: "ברמת הנונסנס, סוג הקומדיה של המחזמר הושפע מ-'איש משפחה', אבל גם מ-'איך פגשתי את אימא' וקומדיות זהות המשקיעות רגשית בדמויותיהן, אלמנט המאפשר לצחוק עמן אחר-כך בקלות".
אי אפשר לדבר עם מחזמר בלי להזכיר את החלק של ה-'זמר'. כמו כל מחזמר חדש, גם אנשי 2D מייחלים להנחיל חוויה מוזיקלית ייחודית. עומר הראשון שהתנדב לספר על הדרך בה המוזיקה והעלילה נקשרו אחת בשנייה: "מה שמבדל אותנו ממחזות קודמים הם השירים המשולבים בסיפור. מוזיקה תמיד הייתה חלק מכל מחזמר, אולם היא סיפרה על הדמויות עצמן ועל הרקע שלהן, מה שבסדר גמור כמובן. אנחנו בחרנו באופציה בה המוזיקה מקדמת את הנרטיב, ובכך היא משרתת את העלילה.
'ניתן לצַפות למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים. שמנו דגש על שירים בעלי אופי מובהק של מחזמר, בשונה ממה שהורגלנו אליו עד כה. המפיק המוזיקלי אביב ייני לא נוכח לצערי כדי להרחיב, אך צוות המוזיקה הוא אותו אחד שהיה גם ב-'פנדורה'. השיפורים שעברו מאז יהיו ניכרים באוזני הקהל".
דור: "אביב הוא חלק מהמעגל הפנימי כבר משלביו הראשונים של כתיבת התסריט, רצינו שהוא יהיה בהווי. למעשה הוא חלק מהתהליך היצירתי של המחזמר ותפקידו לנתב את זה למוזיקה".
וכיצד התבצע התיאום בין הצוותים הרבים?
עומר: "ראשי הצוותים הם חברים טובים. המידע זורם בין אחד לשני באופן יזום וגם כ-'בדרך-אגב'. אמנם הצוותים שונים ועסוקים בעניינים של עצמם, אך כולנו חלק מאותו "וייב"; מתייעצים איש עם רעהו, משתפים דעות ומעלים רעיונות". עודד מוסיף: "חשוב לי לציין בהקשר הזה כי כולנו מבלים אחד עם השני מחוץ למסגרת החזרות. אין דיכוטומיה בין השחקנים להפקה, ניצבים ושחקנים תורמים רעיונות חדשים ונרתמים לעזרה בעניינים שאינם קשורים לתפקידם".
חייב לשאול: פוקימון גו… הפריע לחזרות?
עומר: "כן. קשה נורא לנהל חזרה כאשר פתאום יש פיקאצ'ו והשחקנים רוצים לחזור על הסצנה במקום לעזור לי לחפש אותו".
ואז חשבתי: מחזמר מבוסס פוקימון עשוי להיות רעיון נהדר (ולהיט לא קטן). לצערי, במציאות בה זכויות יוצרים הפכו להיות עניין שצריך להיות אכפת ממנו, חלומי הוותיק בין שתי השניות על צ'אריזרד מזמר הוא לא לגמרי פרקטי. לחברי 2D לא בוערת תשוקה דומה בכל הקשור למחזות מבוססי אנימה ספציפית. "מחזמר המבוסס על סדרת מוּכרת מצמצם את הנבחנים ואת הקהל" מספרת אסיא. "…המחזמר שלנו קולע לטעם רחב יותר מאשר מחזמר המבוסס על דמויות וסיפורים קיימים".
דור: "הייתי במחזמר של 'Umineko' לפני 2D. עד כמה שנהניתי, במקום מסוים חשתי כי אני לא מגלם דמות כמו שאני בעצם מחקה אותה. לכן מחזות מקוריים הם לדעתי כיוון מבורך".
אפרת: "בהפקה הנוכחית הרגשתי שיש לי 'קול', הן לגבָּי והן לגבי הדמות שאני מגלמת. זו אולי דמות שלא אני כתבתי ורק נכנסתי לנעליה, אך זכיתי לעבוד צמוד למי שברא אותה, לכן נפתח מקום רב לאינטרפרטציה, יותר מאשר בגילום דמות המבוססת על אנימה קיימת. אני מסתכלת על הדמות שלי כעת לעומת המקום בו הייתה בתחילת דרכה, ובפה מלא אני יכולה לומר שהיא לא אותו דבר".
גילי (שחקן): "המחזמר הראשון שראיתי בזמנו הוא 'והסושי בחינם'. עברו מספר שנים מאז וגם פספסתי כמה מחזות שהועלו. המחזמר האחרון שראיתי טרם נכנסתי בעצמי לעניין היה Umineko, מה שהביא לי את החשק להיבחן. בזכות העובדה ש-2D אינו מתמקד באנימה מסוימת, יש בו מקום לשילוב מספר אלמנטים. הקהל בטוח ייהנה מהתוצאה".
עודד: "עבדנו צמוד עם כל שחקן, ניסינו לפרש מי היא הדמות שהוא מגלם ומדוע היא עושה מה שהיא עושה. מחזות קודמים ודאי עשו זאת גם, אך במקרה שלנו נכנסנו לווריד של כל דמות כדי להבין מה הסאבטקסט שלה בסצנה". "קיימנו חזרות על דינמיקה כדי לשפר את מערכות היחסים בין הדמויות", מוסיף גילי.
רועי: "אבל אם אפשר, מחזמר על-פי 'קורי בבית הלבן' זה משהו שהייתי רוצה לראות".
אתם רואים את עצמכם מעלים יחדיו עוד מופע?
עומר: "אנחנו הפקה יחסית מבוגרת. אני למשל הייתי בשתי מחזות, דור גם הוא בעל ניסיון. אסיא השתתפה במופעים קודמים. כמעט כולנו למעשה לקחנו חלק פעיל במחזות קהילתיים. רובנו אחרי צבא או דקה לפני, ובעלי ניסיון כזה או אחר. אני מאמין שהניסיון משחק לטובתנו באופן מימוש המחזמר על הפן הטוב ביותר. עם זאת, קשה לדעת מה יהיה עוד שנה-שנתיים, החיים מלאי מכשולים. מהיבט פרקטי, אנחנו בהחלט מסוגלים להרים פרויקט נוסף יחדיו. בפועל, לא בטוח שזה יסתדר עם כולם".
עודד: "במידה ונרצה להרים סיקוול או מחזמר חדש? אז כן. יש כאלה שוודאי חשבו על זה קצת יותר, למרות שאני בספק אם כל אנשי המפתח מעוניינים. אני אישית שונא את כולם חוץ מאסיא לכן לא נראה לי שזה יקרה".
דור: "הסרטונים שהפקנו היו כיף גדול, חלק מהקאסט הביע עניין להמשיך איתם גם אחרי המופע".
ההתרגשות לקראת המופע הקרב ובא לא מראה את סימניה: "שואלים אותי תמיד אם אני לחוץ, בעיקר עכשיו כשאנחנו רגע לפני. האמת היא שאני יודע בדיוק למה לצפות כיוון שאני בטוח ביכולות הצוות, הם עובדים קשה בחזרות. הדבר היחיד שאני לא בטוח לגביו זו הפיצה שנזמין בסוף" מספר עומר בביטחון מלא. "…בתור אחד עם ניסיון במחזות, החוויה הפעם שונה. לא רק כי במקרה הזה אני חלק מההפקה, אלא בגלל התחושה שהתהליך הוא אחר, בעל ראיה מרחבית על טעויות וגישות פרוגרסיביות, כמו צוות השיווק שדיברנו עליו. הגענו בדרך הפעולה שלנו למקומות שהפקות קודמות לא חשבו עליהם, לפחות לא בהפקות בהן אני השתתפתי. כיוון שאנחנו אנשים עם ניסיון, כולי תקווה שהניסיון הזה יעבור הלאה".
עודד: "אני רוצה לציין שבהפקה הזו, בניגוד לקודמות, נוצרה אווירה קיבוצית. אנחנו גם צוחקים על זה באחד הטריילרים. נהפכנו למעגל מגובש של אנשים בעלי אותה אג'נדה. אנחנו לא יוצרים משהו לעצמנו, אלא אחד עבור השני. לחזרות אני לא מגיע בגישה של קידום עצמי, אלא בגישה של השתתפות במחזמר שדור יצר, מחזמר שרועי משחק בו, שדניאל מפיק, שאביב מלחין וכן הלאה. הצוות נותן 100% כדי להוציא את החזון הזה לפועל".
דור: "בתור מי שהתחיל את ההפקה הזו, חשוב לי לציין שהדרייב שהניע אותי הוא העיסוק בתיאטרון ובקהילת האנימה שאני מוקיר. עשיתי את זה עבור הכיף שלי ברמה משנית, ועבור הכיף של הקהל ברמה הראשית".
רועי: "מבחינתי השגתי כבר את כל מה שאני רוצה מההפקה הזו. התהליך הוא חיובי מאוד, נהניתי ממה שעברנו. החוויה הזו תלווה אותנו עוד שנים קדימה".
ניכר על פניו ש-2D Musical הוא לא עוד מחזמר. ההשקעה ניכרת הן באופן העבודה והן באספקטים החדשים שתראו על הבמה, בין אם בקרבות או במוזיקה. מי מכם שאוהבים מחזות זמר אך מרגישים מיצוי, אנשי 2D יוכיחו לכם שעוד אפשר להפתיע לטובה. מלחין המיוזיקלס הידוע סטיבן שוורץ אמר שכל אחד זכאי להזדמנות לעוף, ואת ההזדמנות של 2D תוכלו לראות ביום חמישי, ה-25.8.16 בבנייני האומה. נתראה שם.
התגובות נעלות