עונת ינואר 2011 – חלק א'
רציתי, באמת שרציתי. לא חשבתי שעונת ינואר הנוכחית תזכה לסדרת כתבות בדומה לעונות הקודמות, גם בגלל התחייבויות קודמות (בסך הכל משהו זניח כמו פסיכומטרי), וגם מפני שבמהלך החודשים האחרונים הייתה לעונת ינואר בקושי סדרה אחת עליה שמתי עין. "מקסימום ארכז את כל מה שמעניין בכתבה בודדת אחת" אמרתי לעצמי. אך מבול חדש של סדרות לא איפשר לי לעשות זאת, בטח שלא להתעלם לחלוטין ממה שהולך. לכן בראש מורכן, אני מתבייש להציג בגאווה את החלק הראשון בסדרת "ינואר 2011".
בכתבה זו (לפי סדר איכות עולה):
(IS (Infinite Stratos
Yumeku Merry
Freezing
Puella Magi Madoka Magica
Beelzebub
איש שלג
(IS (Infinite Stratos
ברשותכם, אתחיל דווקא מהגרוע ביותר, מפני שעדיף להתחיל עם השעועית ולסיים בקינוח ולא להיפך. מצד שני, להשוות את הסדרה הזו לשעועית זה עלבון, כי לאכול שעועית זה בריא. "Infinite Stratos" לעומת זאת גורמת לבחילה.
על מה זה: משהו עם רובוטים ובנות. הרבה בנות. אם לדייק, כל דמויות הסדרה מורכבות מבנות, למעט (ניחשתם נכון) הגיבור. קוראים לו I-Really-Don't-Give-a-Shit, והוא מגיע ללמוד באקדמיה יוקרתית בשם "IS" בה הוא עתיד ללמוד לרכב על רובוט, אני עוד לא לחלוטין בטוח מאיזו סיבה. אוי סליחה, כשאמרתי "עוד לא" זה השתמע שמתישהו אני אגלה, אבל בעצם אני לא – כי הסיכוי שאני אמשיך עם הסדרה שווה ערך לסיכוי שאני אתקע לעצמי מזלג בעין מרצוני.
איך זה: מה חשבו לעצמם סטודיו '8-ביט' כשהפכו את הדבר הזה להיות הפרוייקט הרציני הראשון שלהם? הפרק גדוש בכל השטיקים הידועים ביותר, החל מרעיון הגבר היחיד בסביבה, דרך 'תאונות ביציאה מהמקלחת' ועד הבחור החדש בשכונה שנחשב לאגדי ומוכשר בלי סיבה נראית לעין. הדבר הטוב היחיד בכל הפרק נגמר 2 דקות אחרי תחילת הפרק, והוא קרב הרובוטים שהתנהל באוויר. היה לקרב הזה פוטנציאל להתפתח לסדרת מכּה טובה: האנימציה הייתה בשמיים והקרב עצמו לא נפל מהסטנדרטים הגבוהים ביותר. אך הפוטנציאל מוחלף בקומדיית אצ'י זולה, וזה עוד מילא – אפילו האצ'י לא מספק.
הסדרה הייתה יכולה להיות מעניינת הרבה יותר לו הרעיון היה הפוך, בת חדשה שצריכה להוכיח את עצמה בסביבה של גברים מנוסים. במקום זאת קיבלנו סדרה על עולם בו סוף סוף לנשים יש מונופול בתחום טכנולוגי מתקדם, ואז מגיע גבר ומראה להן מאיפה משתין הדג. איפה ארגוני הנשים כשצריך אותם?
להמשיך או לא: את הסדרה לא, את הכתבה כן.
Yumeku Merry
אוי תודה לאל, עלילה!
על מה זה: יוּמאג'י ('יומה' פירושו חלום) הוא תלמיד המסוגל לראות חלומות של אחרים. או לפחות כך כתוב בתקציר הרשמי, כי לפי מה שראיתי בפרק הראשון כל לילה יש לו סיוט בו הוא נלחם מול חתולים מדברים. אלא שיום אחד, כשראש כנופיית החתולים ('חתול-מאסטר') כמעט והורג אותו, מצילה אותו נערה צעירה – מרי נייטמר שמה – שמגיעה מעולם החלומות, אך לה אין שום ידע לגבי מוצאה.
איך זה: שמעו, יצירת מופת בלתי נשכחת זה לא. לא בינתיים בכל אופן. אבל הפרק הראשון היה נחמד ביותר, בעיקר בזכות הרעיון הוויזואלי מאחורי עולם החלומות והסיוטים – עולם הרבה יותר מתקבל על הדעת ואמין מהעולם של כריסטופר נולאן באינספשן. מלבד זאת יש לפרק הראשון מספר רב של קטעי אקשן סוריאליסטיים שהזכירו לי במקצת את "Soul Eater", והסאונדטראק נכון לעכשיו הוא מהמושקעים שידעה עונת ינואר.
אבל (תמיד יש אבל) בתור פרק ראשון הוא לא הותיר בי חותם מיוחד; מחצית מהפרק מוצגים חבריו של יומאג'י, קבוצה רגילה של חברים העונים כולם על הסטריאוטיפים שקבוצה כזו צריכה להכיל (הביישנית, הליצנים וכו'). לא בטוח איזה נחיר זה מעניין לי. כעת גם כשמרי נייטמר נכנסת לחייו של יומאג'י, אני חוזה כיצד הפרקים הבאים יתרכזו בהכנתה לחיים האמיתיים, או בקיצור: בית-הספר, וזה אומר לראות שוב את החברים, ובאמת שאין לי כוח להתחיל להבדיל ביניהם. גם מינון האקשן עם החתולים הולך לרדת בצורה דרסטית, והסדרה תהפוך לסדרת אקשן רגילה. איך אני יודע? תחושת בטן, אותה תחושה שאמרה לי כבר בתחילת הפרק שזו ודאי סדרה של J.S Staff עוד לפני שבדקתי זאת. אני לא יודע מה הם מתיימרים להיות בזמן האחרון, אבל יהיה נחמד לראות אותם עושים סדרות פחות למיינסטרים ויותר 'על הקצה'.
להמשיך או לא: אם אתם מתפשרים על בינוניות.
Freezing
ממשיכים לעלות בסולם האיכות.
על מה זה: התקציר ישמע לכם נוראי, ואתם גם צודקים, אבל זה שווה את זה.
בעולם עתידני בו גזע חייזרים בשם 'נובה' מאיים על היציבות בכדור-הארץ, בנות-לוחמות הקרויות פאנדורות נשלחות לשדה הקרב כדי לעצור את האיום. הן מלוות בבנים בעלי יכולת הקפאה העוזרים להן להילחם. אך לפני שנים ספורות, בעת מלחמה מול נובה, מקריבה את חייה פאנדורה חזקה בשם קאזוהא ומצילה את כולן. כעת, אחיה הקטן קאזויה מגיע לאקדמיה בעקבות אחותו המנוחה. בו בעת, פאנדורה בשם בריג'ט מביסה בבאטל רויאל פאנדורות אחרות. היא זוכה לכינוי 'המלכה שלא ניתן לגעת בה' (שמישהו כבר ימציא מילה ל-"Untouchable"), והיא מגיעה לאקדמיה שם היא כורתת איברים לפאנדורות נוספות. אך כאשר פוגש אותה קאזויה, הוא חושב כי מדובר באחותו המנוחה ורץ לעברה בחיבוק.
איך זה: על-אף שהעלילה נשמעת גרועה יותר מ-"IS", בפועל מדובר באחת הסדרות המהנות ביותר שנתקלתי בהן. מדוע? בראש ובראשונה: אלימות. הסדרה ברוטאלית בערך כמו אלפן לייד, כאשר הפאנדורות מאבדות גפיים בקצב מסחרר (העובדה שאח"כ אפשר לנתח אותן ולהשתיל גפיים קצת מורידה מהכיף). הקרבות מרווים את הצימאון לדם, והעלילה היא בסך-הכל כלי כדי להכיל כמויות של אקשן נון-סטופ. חוץ מזה, אצ'י. מעולם לא הזדהיתי עם האנשים הטוענים שאצ'י מוגזם פוגם בעלילה, כי אני גבר וזכותי דאמיט ליהנות מחזה שופע. אך כל זה בתנאי שהאצ'י הוא לא התוצאה אלא חלק מהמשוואה, ו-"Freezing" לא מפחדת להראות חזה חשוף, כי אצלה זה לא העיקר. התוצאה היא ההנאה הטהורה שנוצרת מהשילוב של האלמנטים הנ"ל, וזאת ללא צורך לשבור את הראש בגלל עלילה מסובכת.
אם עלילה חיפשתם, אז תמשיכו לחפש. קאזויה מעצבן אותי כבר על ההתחלה, אבל עוד הרבה יותר לקראת הסוף כאשר הוא רץ לעברה של ברידג'ט הבלונדינית כי הוא חושב שהיא אחותו. אותה אחות שהיה לה בכלל שיער שחור, ושמתה מול עשרות עדים. ברידג'ט, שעד לפני דקה חיסלה על ימין ועל שמאל, נמסה כמו בחורה כנועה (בדרך ה-"נורא מקורית" של כיווץ רגליים והסמקה). כן, שוב המוטיב של הגבר הבודד שמעז. אם זה לא מספיק, כדאי לקרוא את התקציר העלילתי לפני תחילת הפרק אחרת לא תבינו כלום. מונחים-בשקל נזרקים לאוויר כל דקה, לא ברור מה התפקיד של חלק מהדמויות, והפרק מנסה לקחת את עצמו ברצינות תהומית. מה שאני מצאתי מעט נוסטלגי אבל אחרים ודאי ימצאו זאת כחסרון, הוא העובדה שהסדרה לא משודרת במסך רחב. האם זהו קאמבק לתקופת 4:3 שהייתה נפוצה עד לפני עשור? או רמיזה שסדרות מהסוג הזה אפשר היה למצוא רק בניינטיז? תהיה התשובה אשר תהיה, אני אישית נהניתי מהפורמט הישן.
אני מזכיר שיש מספיק סדרות עם עלילה בעונה הזו, את הסדרה הזו כדאי לראות בשביל שלושה גורמים בלבד: אקשן, פאנסרביס ודם. ליטרים של דם.
להמשיך או לא: רק אם אתם אוהבים קטינות חשופות-חזה שכורתות איברים.
Puella Magi Madoka Magica
שאפט חזרו.
על מה זה: נערה בת 14 בשם מאדוקה מנהלת חיים רגילים (ואפילו יש לה 2 הורים! לא משהו נפוץ בעולם האנימה). אלא שיום אחד מגיעה לבית ספרה תלמידה חדשה בשם הומורה, עליה מאדוקה חלמה לילה לפני, וזאתי מזהירה את מאדוקה מפני הבחירות שתעשה בהמשך. מבולבלת, נתקלת מאדוקה בהמשך בייצור לבן וקטן בשם קיוביי שמבקש ממנה עזרה. היצור הלבן, כך מתברר, נרדף בידי הומורה, רק שכעת יש לה כוחות-על והיכולת ליצור אשליות בסביבה. את המצב מצילה בחורה בשם מאמי, וקיוביי מעוניין כעת להפוך את מאדוקה למאהו-שוג'ו.
איך זה: רק לי זה מזכיר את מרורו?
הסדרה בינתיים זוכה לאהדה גדולה, ואני לא בטוח אם זה באמת בגלל הסדרה עצמה או בגלל שזה פרוייקט שכתוב עליו 'שאפט'. העלילה היא עלילת מאהו-שוג'ו טיפוסית, אך הסגנון הוא כולו שאפט. לעיצוב הדמויות לוקח זמן להתרגל. הוא נורא ייחודי, ותווי הפנים של הדמויות מזכירים לי במקצת ספרי ילדים. מלבד עיצוב הדמויות, הסדרה נראית נהדר, היא צבעונית וחדה והעיר העתידנית מסוגננת להפליא. העולם שזור בטכנולוגיות אוטופיות, וקטעי האשליות תרמו רבות לחזון העיצובי שהסדרה הציבה לעצמה.
אבל העלילה? לא קניתי. אני מצטער, מעולם לא הייתי חובב של מאהו-שוג'ו, ואני לא מהסוגדים לשאפט. אני בטוח שיש ביניכם מי שיהנו מאוד מהסדרה הזו, אבל חוץ מהעיצוב האלטרנטיבי לא מצאתי שום דבר מקורי לו "Madoka Magika" תורמת.
להמשיך או לא: לא כוס התה שלי. אבל זו אנימה שנראית נהדר וכתובה טוב, אז אני בטוח שהיא תסתדר מצויין עם צופה אחד פחות.
Beelzebub
הגענו לגולת הכותרת. אחרי הצלחה מרובת שנים עם 'נארוטו' ו-בליץ', סטודיו Pierrot מטפחים כעת תינוק נוסף של שונאן ג'אמפ. רק שהפעם זהו תינוק מחשמל.
על מה זה: ריוהיי טאמורה לקח יום אחד כדור אקסטזי, והתיישב לכתוב סדרת מאנגה על תינוק-שד שמגיע מהעולם התחתון כדי שימצאו לו הורה שיגדל אותו. התינוק ירוק השיער מתחבר מיד עם עבריין בשם אוֹגה, וזה מצידו לוקח את הילד תחת חסותו. מלבד היכולת לחשמל את הסובבים אותו בכל פעם שהוא בוכה, מפתח התינוק חיבה מיוחדת כלפי אוגה. כעת על אוגה לגדל את השד האימתני, כל זאת תחת עינה המפקחת של הִילְדה – שדה-משרתת של התינוק שקיבלה מאביו הביולוגי (מלך השדים) משימה לפקח על בנו ולוודא שהוא אכן ישתלט על האנושות ביום מן הימים.
איך זה: שמעתי על 'בעל-זבוב', התעניינתי קצת ב-'בעל זבוב', אבל מעולם לא הבאתי את עצמי לקרוא את המאנגה של 'בעל זבוב'. אבל העובדה שסטודיו Pierrot לקחו על עצמם פרוייקט נוסף של שונאן-ג'אמפ, שנים אחרי שהחלו את "נארוטו" ו-"בליץ'", אומרת דבר אחד: הגיע הזמן להכתיר יורש. אחרי שצפיתי בפרק הראשון הבנתי שיורש אכן הגיע…אבל לא לנארוטו ולא לבליץ', אם כי ל-"גינטאמה". העלילה הסוריאליסטית, הדיאלוגים המהירים, ההומור הביזארי ואפילו הסגנון הזכירו לי לא מעט את אם-הקומדיות, שתחזור גם היא למסך בקרוב. ובכל זאת, מדובר בתחילתה של ידידות מתמשכת, שכן מתחת לכל השכבות הגרוטסקיות (אני מרגיש קצת אשם להשתמש במילים כבדות בשביל סדרה שבא לי לתאר ב-'אחושילינג הזוי') מסתתרים להם האלמנטים הקלאסיים של שונאן, ובהם הרעים הדומיננטיים, הגיבור המיוחד והפנטזיה.
לשכנע אתכם לראות את "Beelzebub" זה כמו לשכנע אתכם לאכול דומינוס פיצה. אתם לא צריכים אותי כדי לדעת שהפרק עמד במרבית הציפיות שהעמידו לרשותו, וגם באלו שלא הוא נתן יותר מסימן אחד לכך שעוד לא ראינו כלום.
להמשיך או לא: להמשיך בטח להמשיך, אלא אם זה ימשך עוד מספר שנים ובמקרה הזה עדיף לחכות כדי שניתן יהיה למרתן. אה, על מי אני עובד. בטח שלהמשיך.
עד כאן חלק א' בסדרת "ינואר 2011" (אין לכם מושג עד כמה מסובך להתרגל לא לכתוב '2010'). יש עוד הרבה פרקים ראשונים שכבר שודרו, אבל צריך להשאיר משהו לחלק ב'. מה באמת צפוי בהמשך? סדרות איכותיות כמו "Gosick", מיצי זבל כמו "Rio – Rainbow Gate" ו-"Onii-chan no Koto" וכמובן "וולברין" אם יועילו כבר לתרגם. אתם מוזמנים לזרוק שמות של סדרות נוספות, אבל רק כאלה שאהבתם או שהחזירו אתכם בתשובה.
שלי עצמי, רם.
נהניתם? קראו שוב!
התגובות נעלות