עונת ינואר 2011 – חלק ב’

נכתב ביום חול

אין לי כוח להקדמה.

בכתבה זו:
Wolverine
!Rio: Rainbow Gate
Level E
Oniichan no Koto Nanka Zenzen Suki Janain Dakara ne
?Kore wa Zombie Desuka


Wolverine
איירון-מן“, סדרה ביינונית להחריד, הסתיימה בסוף 2010. האם מ-‘וולברין’ של 2011 תבוא הישועה?

על מה זה: לוגאן, הלא הוא וולברין, מגיע ליפן כדי להילחם מול אנשי יאקוזה שלקחו ממנו את מאריקו אהובתו, זאת על-מנת שתינשא בכפיה לאדם רע מאוד וגיי מאוד. העלילה, שנשמעת כאילו נלקחה מתסריט זול של מערבון, מתרחשת על רקע העובדה שמאריקו היא ביתו של מנהיג ארגון יאקוזה גדול, והעסקה הפוליטית במסגרתה היא הולכת להינשא קשורה לאי מסתורי בו תתרחש מרבית העלילה בהמשך.

איך זה: איך נפלו גיבורי-על.
אתעלם לרגע מהעיצוב המחריד של לוגאן, והעובדה שהאנגלית שלו שווה לתחת (מילולית. אם תחת היה מדבר אנגלית, ככה הוא היה נשמע). אבל הגרגרן המתבודד הפך לחתול מוכה המונע לפי רגש. שלא תבינו לא נכון, לא ציפיתי שלא יהיה סיפור אהבה טראגי כמצופה מחייו של וולברין, הרי על בסיס אותה עלילה יהיה הסרט הקרוב של דארן ארונופסקי. אבל מה שקרה בפרק הראשון של סדרת האנימה היה חסר כל הגיון; קודם כל, שנה אחרי שנחטפה מאריקו בעת שיט רומנטי של השניים, הוא לא ידע עליה כלום: לא שהיא ביתו של הבורר, וכלום על כך שהיא הולכת להינשא במסגרת עסקה פוליטית ששווייה מיליונים. הוא טען שהוא חיפש בכל מקום כאילו בלעה אותה האדמה. האומנם? אני בטוח שבתור בת של ראש ארגון היאקוזה החזק ביפן, היא ודאי הייתה צצה לפחות בכתבה-שתיים בגוגל ניוז. ואם כבר מאריקו, אחרי שהיא ראתה איך אהוב ליבה שלף טפרים מאלומיניום ושרד זינוק בגובה 10 מטר מתוך ספינה אל עבר מסוקי אפאצ’י, היא עדיין מפחדת יותר מאביה הזקן.

בקרב בין לוגאן לראש היאקוזה הרגשתי כמו ילד נוצרי שסיפרו לו שסנטה אכן קלאוס קיים…אבל הוא פדופיל. כי בתור ילד, גדלתי להכיר את וולברין – מוטנט-על עם ליבידו, עצמות חסינות וניסיון קרב עשיר יותר מזה של טרומפלדור ואביגדור קהלני גם יחד. פה מצאתי וולברין אחר – וולברין שהובס פעם אחר פעם מול טכניקות קרב של אדם זקן שלא נראו מרשימות במיוחד, והאבסורד הוא שהדבר שהפיל אותו בסוף היה חץ הרדמה. חץ הרדמה! אפילו בהופעת האורח של לוגאן באיירון-מן הוא הפגין יכולות מרשימות בהרבה, וזאת מול אויב מסוכן יותר.

חובבי ‘וולברין’ יתאכזבו לשמוע שעוד לא היה אזכור לאקס-מן, אבל לגבי זה אני לא חושש…הרי “אקס-מן” היא אחת הסדרות הקרובות במסגרת עסקת מארבל-מאדהאוס. לגבי וולבי, אני מאמין שהסדרה עוד תשתפר בפרקים הקרובים כמו שהיה עם איירון מן. בפרק השני צפויה להצטרף למסע הנקמה שלו בחורה (נו איך לא) ויחדיו הם יצאו לאי המפורסם ההוא, שגם מבלי שקראתי את הקומיקס שמעתי שהוא צפוי להיות מבטיח ביותר. את המסקנה הסופית שלי מהסדרה נדע רק בעוד 11 שבועות, רק חבל שהסדרה קמה ברגל שמאל.

להמשיך או לא: אני ממשיך, פשוט כי לא משנה כמה אנסו את דמותו של וולברין…הוא עדיין וולברין.

!Rio: Rainbow Gate
שכחו מה שאמרתי קודם, ‘וולברין’ נראית לפתע כמו סדרת השנה.

על מה זה: אני לא מוצא טעם להסביר את העלילה כשבעצם אין כזו, הרי הסדרה מבוססת על משחקי פאצ’ינקו. זה בערך כמו לעשות סדרה מבוססת על משחקי קלפים…אה, רגע.

אני אנסה בכל זאת, למרות שעושה לי רע לחשוב על זה. הסדרה היא על חזה, והחזה הזה הוא בעליה של דילרית-קאזינו בשם ריו, הידועה בפי כל בשם “אלילת הניצחון”. כל פעם שהחזה שלה נכנס להיכל הקאזינו, מזל טוב מתפשט לכל עבר וכל באי הקאזינו מרוויחים בוכטה של כסף. בעולם מתוקן, היא הייתה מושעית עם צו בית משפט. אבל בעולם הסדרה היא האייקון של הקאזינו, וריו נאלצת ללבוש בגדים חושפניים, להצטלם בצורה ארוטית לפרסומות ולעשות בייביסיטר. עבודת בייביסיטר כזו היא עושה לילדה בשם מינט קלארק, המגיעה עם סבה העשיר למלון ומתיידדת עם ריו. וזהו, על זה הסדרה.

איך זה: אני באמת חייב להסביר?
הפרק כולו היה גדוש בכמעט-עירום, עניין שביומיום הבהרתי שאין לי בעיה איתו, אבל זה כאשר יש עלילה נלווית. הסיפור של “ריו” נוצר בשביל אף אחד, אבל באמת אף אחד. מחד, מוצגים לראווה בסדרה שדיים, ומאידך התסריט כל-כך אינפנטילי שקשה להאמין שבמקור הסדרה לא יועדה לערוץ הופ קטנטנים (אם כי לפי הפרק שום דבר בסדרה הזו לא קטנטן *wink*).

כל הדמויות – מהראשיות ועד המשניות – מתנהגות כמו חבורה של מוגבלים שכלית. כך לדוגמה, גבר אחד מחליט שהוא יציע נישואין לחברתו על סמך תוצאות ההימורים שלו. לכשהוא זוכה והוא מציע לאשתו לעתיד, השאלה הראשונה שלה היא איך הם יממנו את החתונה (שאלה תמוהה בפני עצמה, בסדרה סטייל לאס וגאס כמו זו הם צריכים להתחתן בכנסיית אלביס זולה). הוא שולף את האסימונים, והופ – היא קופצת עליו כאילו היה רוקפלר. ביזוי האישה כבר אמרתי? כי חכו, הבוס של ריו רומז, סליחה – אומר בבוטות, שהוא מעוניין לצלם סרט אירוטי בכיכובה של ריו כדי לקדם את העסקים של המלון, והמטומטמת עוד ממשיכה לעבוד עבורו.

כעת הגעתי לחלק הדבילי ביותר בפרק – העלילה המרכזית, שנעה סביב אדם בוגר ועשיר שנוהג לאסוף דובי צעצוע נדירים. לקאזינו הסדרה הוא הגיע בעקבות מינט והדובי שלה אותו הוא רוצה. האם הוא ייגש לדבר איתה? האם הוא יציע לה כסף? האם הוא יברר מאיפה היא השיגה את הדובי? לא ולא ילדים, אדוננו המכובד שלח קבוצה של בריונים כדי לקחת את הדובי המסכן הזה. מזל שריו הייתה שם…כן, היא גם יודעת קונג-פו מסתבר. לא, זה לא הופך את הסדרה לטובה יותר.

להמשיך או לא: לא בשם החרמנות, לא בשם האידיאולוגיה, ולא בשם המצפון.

LEVEL E
אני לא מאמין…יש משהו טוב בכתבה הזו!

על מה זה: על הנייר זו סדרה על פלישת חייזרים. בפועל זה אחד הדברים המצחיקים והמקוריים ביותר בעונה הזו, ואיך אפשר אחרת כשגיבור הסדרה הוא חייזר שנוחת בכדור-הארץ ומאבד את הזיכרון, ומיד אחר-כך פולש לדירה של שחקן בייסבול צעיר שהגיע לפני שעות ספורות לעיירה הקטנה. אלא שהעיירה כולה תוססת בעקבות החללית עימה הגיע החייזר, אך אלה דווקא חייו של יוקיטאקה כוכב הבייסבול שהולכים להשתנות, כעת כשרבים מחפשים אחר החייזר, כולל אביה המדען של שכנתו החמודה עליה נדלק יוקיטאקה.

איך זה: סדרת המאנגה של שונאן ג’אמפ בת 16 הפרקים נשכחה די מזמן, בכל זאת היא הסתיימה ב-1997. כשאומרים את שמו של יושיהירו טוגאשי, חושבים קודם כל על האנטר X האנטר או יו יו האקושו, מי זוכר שהוא יצר סדרה קצרת-שנים על חייזר ספק-גיי? הסגנון המעט-מופרך שלה הקדים את זמנו, ואם היום הייתה המאנגה הזו עולה היו מתייחסים אליה אחרת. והנה זה קורה: סטודיו Pierrot לקחו על עצמם העונה לעבד עוד סדרה של שונאן ג’אמפ, וצירפו אליהם אל David Production, מי שאחראים לכאב הביציים הקרוי ‘The Book of Bantorra’.

הפרק הראשון היה הכול: מצחיק, שנון, מעניין, מלא אקשן ודמויות טובות. קשה להאמין שסדרת המאנגה הסתיימה כה מוקדם, אני רואה פה פוטנציאל עלילתי גדול. הדבר הטוב ביותר בפרק הייתה כמובן מערכת היחסים המורכבת (לא באמת) בין יוקיטאקה לחייזר החדש שפלש לבית שלו. המאוחר יותר הוא יצור מוזר עם שריטה עמוקה בשכל, אך בעל צלקת היסטורית ואישיות מסתורית ביותר. יוקיטאקה, למרות היותו דמות רגילה לחלוטין, מצחיק לא פחות בתגובותיו הקשות (לעיתים בצדק).

איכות ההפקה היא טופ-קלאס, ונושא ‘פלישת החייזרים הסודית’ המתנוסס בדגל הסדרה הצליח להתבוסס היטב ולהפוך קלישאת חלליות שחוקה לקלישאת חלליות רצינית. ללא ספק, מסדרות המופת של העונה.

להמשיך או לא: לא להמשיך, סדרה נוראית*

Oniichan no Koto Nanka Zenzen Suki Janain Dakara ne
ועוד לחשוב שהייתה לי תקווה.

על מה זה: אחות צעירה חושקת לקיים מעשי סדום עם אחיה הבכור. למעשה גם הוא חושק בכך, רק שהוא ביישן מכדי לעשות צעד דרסטי. האחות לעומת זאת עושה כל שביכולתה כדי להיכנס למיטה וללטף את הגרביל של אחיה (יום אחד מישהו מכם יהרוג אותי בגלל הדימויים האלה שלי), וזה כולל הפלת מגבת האמבטיה, חשיפת תחתונים ושינה צמודה במיטתו.

איך זה: רציתי, באמת שרציתי לכבות את הפרק אחרי 5 דקות ופשוט לכתוב פה בבלוג “SCREW IT”. למה לי בכלל להמשיך לראות סדרות-זבל כמו זו מבלי שמשלמים לי? אבל לעזאזל, כבר התיישבתי כל-כך נוח על הכורסה עם פיצה חמה ביד, עד שלא היה לי כוח לחפש את השלט (בסוף אגב הוא היה בשולחן לידי, אבל דעו לכם שגם להסיט את הראש ימינה כרוך במאמץ רב). למזלי לא כיביתי את הפרק, כי למדתי את הלקח שלא שופטים סדרה על סמך 5 הדקות הראשונות, ובהמשך הפרק עלה מדרגת “עדיף שלהקת ציפורים תחרבן עלי” ל-“מספיק ציפור אחת”. הסיבה היא לא הטוויסט בסוף הפרק שהפך את הרומן בין השניים לחוקי (ספוילר-בלי-התרעה: אחד מהם מאומץ. שקט…חסכתי לכם דקות ארוכות של יסורי מצפון), אלא מפני שעל-אף הרעיון הביזארי שעומד מאחורי הסדרה, רעיון שגורם לחוק הצנזורה הידוע לשמצה להיראות לפתע אטרקטיבי, הסדרה דווקא מצחיקה.

הקראש המוגזם של האחות הגיע לדרגת פארודיה על סדרות אחרות הלוקחות רומנים כאלה ברצינות, ולכולן אותה הנוסחה המשעממת. “ONKNZSJDN” לפחות לא מתביישת במה שהיא עושה, ודורסת בדרך כמעט כל סדרת אצ’י. אך היא לא חפה ממגרעות, בעיקר בשל העובדה שהיא עצמה חיה את אותן הקלישאות (ולפי וויקיפדיה, מעגל האהבה יכיל קלישאות ידועות נוספות כמו נשיאת הכיתה, וגם חברת-הילדות המיתולוגית). בתור סדרת הארם, היא לא ממש סקסית; מבנה הגוף של דמויות הסדרה קצת מעוות, והרגשתי לפעמים שאני רואה את הטלטביז. העובדה הזו מקלה קצת על הצפייה בדמויות מעוותות גנטית עם חשק לגילוי-עריות, אבל זה לא הופך את האנימה לסבילה יותר.

להמשיך או לא: תודה, אבל לא תודה.

?Kore wa Zombie Desuka
זו עוד סדרת זומבים! לא לא, בעצם זו סדרת מאהו-שוג’ו! רגע…זה…זה…

על מה זה באמת: תיכוניסט בשם אייקאווה איומו נראה מבחוץ כמו כל תלמיד אחר (רק עם שיער אפור). אך הוא נושא עמו סוד מצמרר…הוא בעצם זומבי! עם תפנית מדהימה זו, הייתה אמורה הסדרה להיות על אפוקליפסת זומבים הדומה לאתם-כבר-יודעים-מה. רק ש-“?Kora wa Zombie Desuka” היא על זומבי אחד בלבד, שגר עם בעלת-אוב שתקנית, ולאחר הפרק הראשון גם עם נערת מאהו-שוג’ו שאיבדה את כוחותיה.

איך זה: ואוו.
חשבתי שאתקל במודל נוסף של טרנד הזומבים האחרון, אבל מדובר בסדרה שגיבורה הראשי הוא במקרה לחלוטין זומבי. זה מאפשר לו לעשות דברים שבני-אדם רגילים לא יכולים, כמו להציל חתולים מפגיעות משאית ולעשות על אמת את טריק הקוסמים בו חותכים בן-אדם לשני חלקים. מהרגע שהוא נתקל בהארוקה, נערת מאהו-שוג’ו, קיבלה הסדרה נופך מופרח לחלוטין, ואיכשהו דווקא הזומבי-בוי הפך לנער המוזר בשכונה.

הפרק הראשון מצחיק, וזה כבר טוב. במהלך הטרנספורמציה של הארוקה לשוג’ו-גירל, אמרתי לעצמי ‘אוי, לא שוב…’, וחשבתי שיהיה מצחיק פעם אחת לראות בן הופך לשוג’ו. 5 דקות אחר-כך, הופ! המשאלה שלי התגשמה, ואני אוהב סדרות שמגשימות משאלות. מלבד זאת, רמת ההפקה נראית בינתיים גבוהה בצורה יחסית (כלומר יחסית לסדרות-זבל האחרות בעונה הזו), וסצינות האקשן – והיו כמה וכמה כאלה – לא אכזבו. מה שכן אכזב זה שגם ‘Zombie Desuka’ הלכה לכיוון הפאנסרביס, ולא מהסוג שצוחק על פאנסרביסים אחרים (טוב, אולי קצת); הארוקה מאבדת את הבגדים שלה בלי סיבה הגיונית, הארוקה שוב מאבדת את הבגדים שלה בלי סיבה הגיונית, וקלוז-אפ על התחתונים של הארוקה, כל אלה לא תרמו לכבוד העצמי של הפרק, שודאי ירד אף יותר בגרסת ה-DVD הפחות מצונזרת.

להמשיך או לא: אני מת לדעת אילו עוד בנות מסטיות ימררו את חייו של אייקאווה.

*רק בדקתי אם אתם קוראים גם את התוכן ולא רק מדלגים לשורה התחתונה.


עד כאן חלק ב’. בחלק ג’ (והאחרון) צפויים לעלות ההבטחות שלי מסיום חלק א’, ואם יהיו סדרות מעניינות נוספות…דהיינו. אני יודע שזה לא הרבה, תהיו חזקים, נתראה בחלק ג’.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם