עונת אוקטובר 2011: חלק א’

*שריקה שריקה*
שלום, כאן קראוזר. מזה שנה ומשהו אני מתפקד בתור השרקן של רם, וכיוון שרם עסוק עד מעל הראש הוא ביקש ממני לכתוב את החלק הראשון בסדרת ‘עונת אוקטובר’, הבודקת את הסדרות החדשות שעלו העונה.

הבא ניגש לעניינים.
בחלק הראשון בדקתי כמה מהסדרות הבולטות ביותר להם חיכינו העונה, והם: Fate/zero, הפריקוול של Fate/stay night המהוללת; Hunter x Hunter, הריבוט של…ובכן, Hunter x Hunter המהוללת יותר; Bakuman 2, סדרת ההמשך של – לא תאמינו – באקומן; Shinryaku!? Ika Musume, העונה השניה של סדרה בעלת שם דומה, רק בלי הסימן שאלה (יפנים ממש אוהבים סימני שאלה); ולקינוח C³, אם כי עם קינוח כזה מי צריך ברוקולי?
רמז: אני.

לא חשוב, בואו נתחיל.

בכתבה זו:

(Hunter x Hunter (2011

Fate/zero

Bakuman II

Shinryaku!? Ika Musume


(Hunter x Hunter (2011
אנא פתחו את ספר ההיסטוריה “תולדות האנימה והמאנגה: שנות ה-90 המאוחרות ותחילת שנות האלפיים” בעמוד 243.
Hunter x Hunter, אחת הסדרות הידועות מבית שונאן ג’אמפ, רצה במגזין כבר מ-1998. טוב נו, ‘רצה’ זה אוברסטייטמנט; מספר ההפסקות שלקח יושיהירו טוגאשי (המאנגקה) במרוצת השנים לא מאפשרות למאנגה להתקדם בקצב מספק. גם בתחום האנימה אין ל-‘Hunter’ מנוח: סדרת האנימה, שעלתה ב-1999, הופסקה לאחר 62 פרקים (נו, ו-30 פרקי OVA. מי מחשיב? אה, אתם). אך הפופולריות של ‘Hunter’ מעולם לא דאכה, ועל כן חזרתה של האנימה למסך הייתה אצל רבים שאלה של זמן.

אך אליה וקוץ בה.
לפני מספר חודשים הודיעה רשת NTV כי בקרוב תעלה אצלה סדרה חדשה של “Hunter x Hunter”, מהסוג שתגולל את העלילה מחדש. “למה?” תהו המעריצים. “הסדרה הקודמת הייתה בסדר גמור, והסתיימה לא-עד-כדי-כך-מזמן שיש צורך בריבוט”. ובכן, ב-NTV ראו את הדברים אחרת, קראו מיד לסטודיו שזה הרגע רכשו – Madhouse (שאנשיו עד כה מעולם לא עסקו בסדרת הרפתקאות שונאנית), והתוצאה לה כולם ציפו יצאה זה עתה חמה מהתנור.

על מה זה: בעקבות אביו שנעלם לפני שנים, חולם גוֹן הצעיר להיות ‘האנטר’ (הייתי אומר ‘צייד’, אך בפרו ציידים נוהגים לצוד את בני משפחתי וחבריי כך שלמונח יש קונוטציה שלילית עבורי) – אדם מובחר בציביליזציה, המוסמך לעסוק בחקר יצורים נדירים, אוצרות, רפואה או מה שיבחר. אל גון מצטרפים חברים שחלומם הוא להיות האנטרים, איש איש וסיבותיו, ויחדיו הם יוצאים להגשים שאיפה זו. אבל אף אחד לא אמר שזה יהיה קל. ואם זה כן היה קל, אף אחד לא היה צופה בסדרה.

איך זה: אני אגלה לכם סוד – רם ואני מעולם לא סיימנו את הסדרה המקורית. רצינו, ניסינו, אבל לא הצלחנו. אבל אני יכול להבטיח לכם שראינו מספיק פרקים כדי שאוכל להשוות, ולהגיד לכם כבר עכשיו: משהו פה לא לחלוטין בסדר.

את חיבתו הרבה של רם לסטודיו Madhouse יודעים קוראי הבלוג הקבועים, ואכן הסדרה חסרת פגמים בכל הקשור להפקה. אנימציה וגרפיקה משובחות, צוות מדבבים חדש ולא רע בכלל, וכמובן פס-קול שהוא המושקע ביותר בעונה (מוזיקה קלסית בסדרת שונאן? הללויה). מי שמתגעגע לפתיח של “Kaiji 2” [ביקורת של רם בקרוב], ישמח לשמוע כי “Fear, and Loathing in Las” Vegas” מבצעים את שיר הסיום של הסדרה, ומלבד העובדה כי הוא נשמע זהה לחלוטין לפתיח של קאייג’י – מדובר בשיר סיום מושקע למדי. כן כן וגם הפתיח אחל’ה.

אבל מי שתרמו יותר מכולם להפקה השאפתנית הזו, היו חברי מחלקת הקסמים של הסטודיו. כן, כי רק קוסמים יכולים לקחת מה שהיו פעם שלושה פרקים ולדחוס אותם לפרק אחד, וכך במקום ‘Brotherhood‘ קיבלנו ‘Kai‘. יש מדינות שיגידו לכם כי אצלם זה נחשב לרמאות. האמת קשה להגיד ‘לדחוס’ – מה שבאמת נעשה פה זו התעלמות כמעט מוחלטת מאירועי שני הפרקים הראשונים, וקפיצה הישר לפרק השלישי. את ליאוריו, אותו גון אמור היה להכיר בעיירה לפני צאתו למסע, פוגשים אנו כעת בספינה יחד עם קוּראפּיקה. עוד לפני זה, שלב הפרידה מהבית היה מהיר כל-כך, עד שבקושי הספקתי להבין מי מה מו ומתי. בסדרה הקודמת, מי ששכח, הפרק הראשון הוקדש להצגת חייו של גון, שעד לנקודה ההיא חשב כי אביו מת, ונערך דו-שיח סוחט דמעות בין גון לדודתו הדואגת והמודאגת.

אני מקווה מאוד שב-Madhouse מעוניינים להריץ עד כמה שיותר מהר את עלילת הסדרה המקורית כדי לפנות את הבמה לחומר שעוד לא שודר (בדומה ל-‘Brotherhood’), אבל כשיש 92 פרקים כאלה לרפרף עליהם…כמה זמן ניאלץ לצפות בתקציר הארוך הזה בטרם ניגש לעניינים?

להמשיך או לא: בעיקרון, כן.
אם אתם צופים חדשים, הפרק הראשון לא מרגיש כאילו הוא ממהר. זה משהו שרק הצופים הוותיקים (כן כן, וכאלה שפרשו באמצע) יכולים להבחין בו. העיבוד עצמו מושקע, נראה ונשמע נהדר ובאופן עקרוני אני ממליץ לבדוק לאן הסטודיו יקח את המושכות עם הסדרה החדשה.
אני רק מקווה להישאר בחיים כדי לגלות.

Fate/zero
כעת פתחו את ספר ההיסטוריה “קיצור תולדות האנימה: שנות האלפיים – המחצית השנייה” בעמוד 102.
אי שם ב-2006, עלתה לאוויר סדרת האנימה Fate/stay night ועשתה שמח. מדובר היה בעיבוד למשחק בעל אותו שם, והסדרה הסתיימה בטוב לאחר 24 פרקים. מי שחשקו בעוד קיבלו עוד – ב-2010 שוחרר הסרט “Unlimited Blade Works” אותו רם שיבח על איכות ההפקה. אך יש דבר אחד שכל מעריץ של הסדרה יחל לו מאז שודרה האנימה: Fate/zero. במקור, מדובר בסדרת לייט נובל המתרחשת 10 שנים לפני מאורעות הסדרה והמשחק, ואין מעריץ שלא ייחל לראות את העלילה המשובחת הזו קורמת עור וגרפיקה.

והנה זה קרה, ולא סתם! את המושכות לקחו אנשי סטודיו ufotable, מי שעבדו על סרטי Kara no Kyōkai האיכותיים. עם נתונים כאלה, שום דבר לא יכול להיכשל…

אך אליה וקוץ בה.
סתם סתם.

על מה זה: עשור לפני מאורעות Fate/stay night, מלחמת הגביע הקדוש הרביעית עומדת לצאת לפועל. מדובר בטורניר מכשפים המתרחש אחת ל-60 שנה, בו הזוכה מקבל את הגביע הקדוש המסוגל להעניק משאלה או משהו כזה. כל אחד משבעת המכשפים המשתתפים בטורניר מזמן לוחם אגדי מהעבר שילחם עבורו בקרב על הגביע.

[אזהרה: ספויילרים קלים לפניך]
את מרכז הבמה עומדת לתפוס מערכת היחסים בין קיגיטסוגו אְמִיה (לימים אביו המאמץ של שירו, הגיבור הדלוח של ‘stay/night’) לבין קיריי קוטומינה (לימים הרשע). זה הראשון הוא שכיר חרב המתמחה בהריגתם של מכשפים, ונשכר בידי שושלת איינזברן להיות הנציג שלה בטורניר הקרוב. בהמשך התחתן עם איריסוויל ווֹן איינזברן ויחדיו נולדה להם בת (לימים איליסוויל, מה שהופך אותה לאחותו החורגת של שירו. קריפי). ואילו קיריי חווה את המסלול ההפוך: אי שם בטורינו שבאיטליה, איבד קיריי את אשתו זה מכבר והוא נשלח לטורניר לאחר ברית פוליטית בין הכנסייה הקתולית (בראשותה עומד אביו) ושושלת טוהסקה, שיחדיו אמורים לעצור מהגביע להגיע לידיים הרסניות. מה שנכון חלקית, כיוון שאיך זה נראה כרגע: כל הידיים הרסניות.

דמויות נוספות במערכה: ווייבר וולבט, תלמיד באקדמיה למכשפים בלונדון, הגונב את הזכות להשתתף בטורניר מידי מורהו לאחר שזה האחרון השפיל אותו ואת התזה שלו אודות היכולת של כל אחד להיות מכשף רב עֹצמה דרך עבודה קשה (ולא רק שושלת דם). מתמודד נוסף הוא קארייה מאטו – הכבשה השחורה של משפחת מאטו. הוא משתתף בטורניר כדי לחסוך את הסבל של סאקורה הצעירה (לימים סאקורה הפחות צעירה), שנלקחה בידי המאטואים על-מנת להכשירה להיות מתמודדת קטלנית בטורניר החמישי, הכשרה שנעשית בדרכים טמעות ביותר.

איך זה: במילה אחת: ואוו. שתי מילים: פודינג בננה.
אם את “Fate/stay night” אזכור כסדרת פנטזיה/אקשן לא מזיקה, את Fate/zero אני אזכור כאחת הסדרות היותר טובות שראיתי בתחום הפנטזיה/אקשן/דרמה. כן כן, דרמה. אני לא יודע מדוע לקח זמן להביא את הסדרה למסך, אבל בחיי – אני לא יכול להיות מאושר יותר מהתוצאה.

פרק הפתיחה, 47 דקות אורכו, הוא חגיגה לעיניים. הגרפיקה וכל השטויות האלה הן באותה רמה עם סרט הקולנוע “Unlimited Blade Works”, ועם כמה מהשוטים היפים ביותר שיצא לי לראות בסדרת אנימה. לכל זווית צילום ייחודית יש משמעות, כל הטיה של המצלמה היא יצירת אומנות בפני עצמה, מזדנבים רק מאחורי הפקות של מיאזאקי ו-AMC. והעלילה? הו הו הו…

במשך 47 הדקות כמעט שאין סצנות על-טבעיות. הפרק הראשון מתבסס על דיאלוגים, ובכל זאת הוא תפס את תשומת לבי יותר מכל פרק של ‘stay/night’. מרבית הגיבורים במערכה מוצגים בזה אחר זה, הבריתות הסודיות נכרתות עוד לפני שהונפה החרב הראשונה בקרב והפוליטיקה היא מלוכלכת מנשוא. אם יש דבר אחד שהפרק בא להבהיר, זה ש-“Fate/stay night” זה לא.

להמשיך או לא: בוגר יותר, אפל יותר, טוב יותר.
צופים חדשים מוזמנים לעלות על הרכבת גם כן, שכן העלילה מקדימה ל-Fate/stay night והפרק הראשון של Zero מסביר את הקונספט, וגם ככה מרבית הדמויות הן חדשות. אני גם מניח שיש הנאה רבה יותר כאשר לא יודעים מראש מה יהיה גורלם של הגיבורים.

Bakuman II
יש מאנגה בשם ‘באקומן’, הייתה לה אנימה בשם ‘באקומן‘, וכעת עלתה העונה השנייה. לא על הכול צריך לחפור.

על מה זה: 
בעונה הראשונה: 2 תלמידים צעירים מחליטים ליצור מאנגות.
בעונה השניה (ספוילר): 2 תלמידים מצליחים ליצור מאנגות.

העלילה ממשיכה בדיוק מהנקודה בה עצרה העונה הראשונה, כאשר הצמד אשירוגי מוטו, שכעת עובדים בפול-טיים-ג’וב בשואיישה, סליחה – יואשיישה, מתוודעים לעורך המחליף והפטפטן שלהם, וגם לצוות האסיסטנטים החדש שיעזור להם לצייר את המאנגות.
ואז הם הולכים למסיבת ראש השנה.

איך זה: למעט העובדה שקצב המאורעות בפרק מהיר יותר מהרגיל (כשה-‘רגיל’ זה קצב אטי למדי), זה אותו הבאקומן. לטוב ול..טוב? צופים חדשים – לכו לצפות בעונה הראשונה. צופים ותיקים – להתפקד!

הפרק עצמו התעלה על הציפיות שלי. העורך החדש הוא הפלפל לו הסדרה הייתה זקוקה; כעת, כשאשירוגי מוטו משחקים במגרש של הגדולים, גם העורך שלהם מתחלף למישהו שלא נח לרגע – כמו שהחיים שלהם הולכים להיראות מעכשיו. צוות העוזרים שלהם נראים כמו קבוצה נחמדה של אנשים, והמסיבה כולה הייתה חוויה נחמדה ושוברת שגרה בעולם של באקומן. אה, ומצחיקה. פעם ראשונה שרם ואני באמת צחקנו בפרק של באקומן, הישג מכובד לכשעצמו.

להמשיך או לא: מי שצפה בעונה הראשונה במלואה, יאהב גם את העונה השניה. כמוני.

Shinryaku!? Ika Musume
ריבוט – יש. פריקוול – יש. עונה שנייה – יש. סדרת המשך – יש.

על מה זה: סדרת ההמשך ל-Shinryaku! Ika Musume, אודות ילדת הדיונון החמודה שרוצה להשתלט על העולם אך זה לא בדיוק הולך לה.

איך זה: הפרק הראשון בעונה ממשיך את אותו הקו של העונה הקודמת, ובו איקה-מוסומה נקלעת לסיטואציה לא מוכרת בעולם האנושי כאשר היא משוכנעת שהכול חלק ממזימה לעצור את ההשתלטות שלה על העולם. הסדרה הראשונה צברה פופולריות רבה בזכות קסם אישי, בלי שום אצ’י והומור שירותים, והעונה השנייה תנסה לעשות את אותו הדבר.

בינתיים אני יכול להגיד שלא נפלתי, והעונה נפתחה בחפיפה מהירה עבור הקהל החדש, כאשר כל דמויות המשנה בסדרה מקבלות דקות מסך (ויש המון דמויות ומעט דקות מסך). אני רק מקווה שההצלחה הפתאומית של הסדרה הזו לא תעלה ליוצריה בראש בכך שהם יסתכנו לקחת את העלילה – הסיטקומית בבסיסה – קדימה. רם אהב כמעט כל פרק בעונה שעברה, אבל זה כי הוא מטומטם. אני לעומתו ייחלתי לדעת קצת יותר על העולם ממנו הגיעה איקה מוסומה, ואולי לקבל טוויסט בנוגע לרעיון ההשתלטות על כדור-הארץ.

להמשיך או לא: האתנחתא הקומית של העונה (אני רק מקווה שבעונה הזו נקבל יותר מאתנחתא).


לא שוב…

על מה זה: איזה אחד מקבל חבילה מסתורית מאבא שלו, ולמחרת הוא מגלה שהחבילה הפכה לנערה עירומה.

איך זה: בדיוק כמו הסדרות האחרות אודות נער אחד שבאופן פתאומי מתגורר עם נערה בלבוש מינימלי ומודעות אפסית על החיים. פעם זה היה משעשע, הפעם חיכיתי שהסבל הזה יסתיים.

ההומור לא היה מצחיק, האצ’י לא היה מספק (אלא אם תחתונים-נטו עושים לכם את זה), ומי אלה בכלל סטודיו SILVER LINK? אם כי לזכותם יאמר שהם עשו עבודה לא רעה בנוגע לפירוט הסביבתי ועיצוב הדמויות. הפעם היחידה בה לא פיהקתי במהלך הפרק היא כאשר פיר, הנערה המסתורית, מתחילה ‘לנקות’ את הבית וגרמה במקום זאת להרס טוטאלי. טלוויזיות שבורות זה תמיד כיף כשזה לא קורה לך.

יש מי מביניכם שעשוי למצוא אפיל בסדרה הזו, שיידע כי היא מלאה בסטראוטיפים המוכרים של דמויות מעולם האנימה, ואני לא רואה שעומד לקרות בה משהו מעניין. תקנו אותי אם אני טועה (וכשאני אומר “תקנו” אני מתכוון ‘לתקן’, לא ‘לקנות’. כבר קנו אותי פעם אחת יותר מדי).

להמשיך או לא: עם מבחר כל-כך הטרוגני בעונה הזו, באמת שאין סיבה לצפות בדרעק הזה.


זו הייתה יריית הפתיחה של עונת אוקטובר. התחלה לא רעה יש לציין (אם כי היו טובות יותר). וזה רק אני, או שמספר סדרות האצ’י דעך בצורה משמעותית? נחכה עד סוף החודש כדי לדעת.

את דעותיכם על הפרקים החדשים בעונה, ועל הסדרות החדשות באופן כללי, ועל פודינג בננה, אתם מוזמנים להביע בתגובות.
רם יחזור בחלק ב’. שלכם, קראוזר.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם