עונת אפריל 2018: סקירה מקוצרת
מאירועי הפרקים הקודמים: פרשתי מסיקורי העונות (כפי שהצהרתי בחגיגיות בעונת הסתיו) ומאז שעשיתי זאת גיליתי כי תחביב האנימה לא כזה נורא. למעשה מסתבר שזה אחלה דבר. באמת. כדאי לכם לנסות.
כל זה לא אומר שאני לא יכול לספר (בכתבה בת חלק אחד ויחיד) על הסדרות שבכל זאת הרמתי בעונת השידור החדשה. זאת אומרת שלא תשמעו את דעתי על הפקה סינית זולה #59 אלא רק על סדרות אנימה טובות שהרמתי מרצוני החופשי (ו-Tokyo Ghoul).
The Legend of the Galactic Heroes: The New Thesis – Encounter
[Ginga Eiyuu Densetsu: Die Neue These – Kaikou]
כותרת בומבסטית עבור מה שהוא בסך הכל רימייק לאחת הקלסיקות הידועות והאהובות בעולם האנימה. בעתיד הממש-ממש רחוק יעשו שתי מעצמות גלקטיות הכל על מנת לנצח במלחמה עקובה מדם, וזה כולל מתן סמכות לקצינים צעירים ויפי תואר (ובעלי שמות גרמניים) אשר אוהבים להפגין את גאונותם הצרופה.
הסדרה מבוססת על סדרת ספרי מד"ב שכתב יושיקי טאנאקה (סליחה, ד"ר יושיקי טנאקה) אי שם בשנות השמונים. טנאקה ידוע בזכות אפוסים פוליטיים ארוכים שכתב, בין אם בסוגה של מד"ב-חללי או בין אם פנטזיה גבוהה דוגמת "The Heroic Legend of Arslan" (אפרופו ארסלן, היכן העונה השלישית?), אבל עם כל הכבוד לסדרת הספרים – "Legend of the Galactic Heroes" מוּכרת בזכות סדרת ה-OVA. סדרת ה-OVA הופקה לאורך מרבית שנות ה-90 והיא מכילה 110 פרקים אפיים, ובהתאם מככבת ברשימת טופ 5 של כל אתר אנימה שמכבד את עצמו. לכן, כמו כל פרנצ'ייז פופולרי מהניינטיז – הגיע זמן הרימייק.
על הפרויקט החדש אמוּנים Production I.G, כלומר הְיו בטוחים שהסדרה החדשה נראית, לכל הפחות, מיליון דולר. אולם יתכן כי ההפקה של I.G תתגלה כשאפתנית מדי: רק 12 פרקים יופקו בגרסה החדשה כאשר המשך הסיפור ישוחרר בפורמט של 3-4 סרטי קולנוע, חודשים בטרם יפרקו אותם חזרה לפרקים בגרסת הבלו ריי (בדומה לנעשה עם אפוס חלל ידוע אחר שזוכה לרימייק בימים אלו, Space Battleship Yamato). בינתיים נראה כי העסק מתקתק היטב – אמנם במקום לזגזג בין גנרלים שונים בחרה הסדרה להתמקד תחילה בדמות אחת, אך העיבוד נאמן. מי מכם שאוהב מד"ב אינטליגנטי ופוליטיקה, זו ללא ספק אנימה שכדאי להכניס לרדאר.
Lupin III: Part V
הקאמבק של לופן השלישי ממשיך, והפעם מאיטליה עובר הגנב הג'נטלמן לצרפת (לפחות על פי הפרסומים, כי מתוך 3 פרקים ששודרו עד כה – רק הראשון מתרחש במדינת הבאגט). העונה הרביעית הביאה את לופן למאה ה-21 אך החמישית מקדמת אותו אל 2018: לופן פותח את הסדרה בשוד מטבעות וירטואליים ויש דגש רב על סייבר ואינטרנט. כמו כן, הסדרה אולי שומרת על הטון הוויזואלי של עונה 4 אולם היא מזכירה באופיה את לופן של העונה הראשונה, ההיא מהסבנטיז, כאשר גיבורנו האהוב היה גנב אגואיסט יותר משהוא אביר על סוס לבן; לופן של הסדרה החדשה לא מהסס להרוג, ומניין הגופות בפרק 3 לבדו גובר על מספר ההרוגים של עונה 4 כולה. נראה כי העונה החדשה לא הולכת על קצות האצבעות, ובינתיים אני אוהב את זה.
אה, והפתיח נהדר.
Persona 5: The Animation
סדרה נוספת בה ארסן לופן הוא דמות, או לפחות סוג של דמות, היא "פרסונה 5". קבוצת צעירים עוטים מסכות ויוצאים לגנוב – לא תכשיטים וגם לא ביטקוין אלא לבבות, והם עושים זאת באמצעות הפרסונה שלהם (בתור מה שניתן לתאר כ-"פסיכולוגיה אנליטית: האנימה").
גרסת האנימה של "פרסונה 5" מגיעה כשנה וחצי לאחר צאתו של המשחק עטור השבחים. את דברי ההלל שלי על המשחק אתם יכולים לקרוא בביקורת, ולמעשה אין לי מה לחדש: העלילה בסדרה נאמנה ב-100% למשחק (ואף ממחזרת קטעי אנימציה מתוכו) וזה מצוין. אמנם זו לא חווית "פרסונה 5" מלאה, שכן חלקים רבים נחתכים החוצה בלית ברירה, אך עבור מי שאין לו כוונה לגעת אי פעם ביצירת המופת של Atlus – זו נקודת פתיחה נהדרת.
לשואלים: העיבוד מוצלח בהרבה מהאנימה הבינונית המבוססת על פרסונה 4.
Boku no Hero Academia 3rd Season
אתם כבר חלק מההייפ בשלב הזה, יותר ממני כנראה. העונה שלישית לסדרת גיבורי-העל המגה-פופולרית (וטיפה בצדק) מביאה את הגיבורים למחנה אימונים ביער, ושם הדברים לא מתנהלים כפי שהם היו רוצים. שני הפרקים הראשונים סבירים אך הפרק השלישי מזכיר מדוע זו סדרת השונן הפופולרית בסביבה.
(שמתם לב איך לאורך הכתבה אני נהיה עצלן יותר ויותר בכתיבה?)
Food Wars! The Third Plate 2nd cour
[Shokugeki no Souma: San no Sara – Toutsuki Ressha-hen]
לקרוא לדבר הזה 'עונה חדשה' זה עלבון לקונספט הזה של עונות חדשות: "Shokugeki no Souma" (הידועה גם כ-'אוכל ופורנו') חוזרת עם המשך העונה השלישית, אותו המשך שאמור היה – אתם יודעים – להיות משודר כבר בינואר כחלק מהעונה השלישית. אבל בסדר, זכותם לעשות מה שבא להם.
עונה 3B (או מה שזה לא יהיה) ממשיכה לעסוק בניסיונות ההישרדות של סומה וחבריו במשטר הדיקטטורי החדש באקדמיה לקולינריה (משפט שלא יעבוד באף מדיום שהוא לא אנימה או מנגה). אגיד שוב את מה שאמרתי בביקורת על העונה הקודמת: הפרנצ'ייז מתחיל לנגן על העצבים וניכר כי אפילו J.C Staff, הסטודיו, עייף מכל הסיפור.
Megalo Box
סדרת העונה גבירותי ורבותי.
קשה לתאר את "מגאלו בוקס". היא שייכת לפרנצ'ייז של "Ashita no Joe" אך היא אינה חלק אינטגרלי ממנו; מדובר במה שנקרא "Re-Imagining" לסדרת האִגרוף הפופולרית (כחלק מחגיגות היובל). "מגאלו בוקס" מתרחשת בעתיד ומגוללת את סיפורו של JD, מתאגרף שמשתתף בקרבות מכורים מראש בעבור כסף קל, ואשר מפגש מקרי ואלים במיוחד עם האלוף מחדיר בו מוטיבציה להיכנס לטורניר ה-"מגאלוניה" היוקרתי (לדעתי זה פספוס שהוא לא נקרא "מגלומניה"). אגב, כשאני אומר 'אגרוף', קחו את זה בערבון מוגבל – אנחנו בעתיד, ובעתיד משתמשים בציוד מכני.
מה למה? כי למה לא?
הדבר הבולט בסדרה החדשה הוא הסגנון: היא נראית כאילו היא הופקה בשנות ה-90 אם לא קודם לכן. הדבר מתבטא בעיצוב הדמויות, באנימציה, בפס הקול ובדיבור, ואני כמעט בטוח שהאנימה נעשתה ב-480p עם Upscaling ל-1080p (אתם יודעים, למען האותנטיות). הסיפור עצמו סוחף, מהנה ומותח, ולא נראה כי הפרויקט יגזול מכם זמן רב שכן הוא יכיל 13 פרקים בלבד.
Tokyo Ghoul:re
עזבו, אני לא יודע למה אני עושה את זה לעצמי. הסדרה נוראית, ולא עוזרת העובדה שאני לא זוכר כיצד הסתיימה הסדרה הקודמת. אל תטרחו.
Koneko no Chii: Ponponra Dairyokou
אני אוהב את צ'י, ולא בציניות.
החתולה האהובה (והמטומטמת) חוזרת בעונה חדשה, והפעם בני משפחתה המאמצים הביאו לה אח: דג (אני מוכן להתערב שהדג לא ישרוד את העונה).
עד כאן.
כן, זהו.
לא יהיה חלק ב'.
איזה כיף, נכון?
גם חלק אחד זה מעולה (:
מעניין, חלק מהרשימה מאוד שונה מהסדרות שאני שמתי עליהן עין העונה.
אולי זה כי כואב לי להתחיל פרנצ'ייזים ככה באמצע ובגלל זה נמנעתי מפרסונה (למרות שאני יודע שלעולם כנראה לא אגיע לשחק בזה) ומלופן III (שאני יודע שאפשר להתחיל מכל נקודה, אבל עדיין…).
The Legend of the Galactic Heroes גם נראה מאוד מפתה, אבל מכיוון שיש כבר סדרת OVA עטורת שבחים גם במקרה שלה אעדיף שלא לדלג על מה שכבר נעשה לפני שאני מגיע לסדרה החדשה.
עכשיו השאלה אם לדחות צפייה ב Megalo Box (שלגמרי נראית כמו סדרת העונה) כדי לקרוא Ashita no Joe קודם…
טוב נו, אני לפחות אופטימי לגבי סומה ובוקו הירו.
מחכה לקרוא את הביקורות כשיסתיימו (ומקווה שסומה תצליח להתחבב עליך יותר מהחצי הקודם של העונה).
The Legend of the Galactic Heroes החדש לא שווה את זה. קשה לי להאמין ש-12 פרקים ו-3 סרטים יצליחו להיות תחליף ראוי לסדרה המקורית. מה גם שברימייק עיצוב הדמויות נורא גנרי וכולם נראים עם פרצוף דומה.
איך אפשר להתעלם משטיינס גייט 0?!
ומגאלו בוקס זה 13 פרקים
לא מתעלם,
מעדיף לצפות ב-S;G0 במכה אחת לכשתסתיים.
ותוקן.
אחלה ביקורת קצרה רם, ואיזו עונה פנטסטית.
חודש אחרי שהתחילה ועדיין לא מצאתי זמן לבדוק את כל הדברים שרציתי לראות, אבל יש הרבה שאני נהנה לעקוב אחרי באופן שבועי (בתקווה שאצליח להתמיד ולא אנטוש כלום).
מעל הכל, העונה הזו עשירה בהמון סדרות טובות מז'אנרים שונים לחלוטין, ואפשר למצוא מה לראות לכל מצב רוח. והכי חשוב, אחוז הסדרות שניסיתי ולא התייאשתי מהן גבוה במיוחד יחסית לעונות הקודמות, שזה פלוס גדול.
מבחינת הסדרות החדשות הטובות ביותר, כרגע זה קרב אגרוף בין מגאלו בוקס וגולדן קאמוי. האחת סדרת ספורט מהטובות שראיתי בשנים האחרונות, כל פעם עם פרק שמתעלה על קודמו, והשנייה עיבוד למנגת סיינן פופולארית שמצליח להיות מצחיק ביותר ובעיקר ממש מאגניב בקטעים מסוימים (למרות הCGI ההוא. זה באמת לא כזה נורא)
מבחינת הסיקוולים, הסדרות הטובות ביותר הן כמובן בוקוהירו שנכנסת לעונה החזקה ביותר שלה עד כה (תאמינו לי, אין לכם מושג מה מחכה לכם) וסומה עם עונה חדשה שאני שמח לראות מעובדת. יש בשתיהן כמה מהקרבות הטובים יותר ואני מקווה שישמרו על איכות טובה או לפחות על עיבוד אמין לאנימציה.
מבחינת סדרות רומנטיקה או סלייס אוף לייף, גם פה המבחר גדול – טאדה-קון היא סדרה מקסימה עם קאסט חביב שקשה שלא ליהנות מהאינטראקציות ביניהם;
הינאמטסורוי לוקח קונספט הזוי והופך אותו לקומדיה משעשעת עם אנושיות מחממת לב;
ואוטאקוי היא הרומנטיקה הכי מקסימה שנתקלתי בה בזמן האחרון, עם המון רפרנסים לתרבות הגיימינג שאני לא יכול שלא ליהנות מהם בתור נינטנדו פאנבוי (אה כן, וזה גם מתעסק באנימה לפעמים. את מי זה מעניין).
שמעתי שגם 3D קאנג'ו מוצלח, אבל לא יודע אם יש לי זמן או רצון לבדוק שוג'ו כרגע.
יש גם סדרות קצת יותר הזויות, כמו פרסונה 5 והדאונגרייד שלה, קליגולה. מפרסונה 5 אני די נהנה, הסטייל מאגניב (כן אני יודע שהמשחק יותר טוב בסדר הבנתי) והקונספט מרתק, אבל האנימציה והקאסט בינוניים להחריד. עם 24 פרקים יש הרבה סיכוי שישתפר.
מנגד יש את קליגולה שאמנם יש לה רעיונות מעניינים אבל היא מרגישה כמו עוד אחת מהסדרות העאלק פסיכולוגיות-פילוסופיות האלה שמשתמשות באדג'יות של נערי תיכון להצדיק כותרות פרקים באורך הגולה. חושב שיימאס לי ממנה תכף, אבל הקרינג'יות קצת משעשעת אותי האמת ויש שם סצנות באמת הזויות.
אבל הסדרה הכי מוזרה שנתקלתי בה היא ללא ספק מאהו שוג'ו אורה. מדובר בג'נדר בנדר מטורלל שנהיה מאוד מטא לפעמים ומצליח לבדר גם כשהבדיחות רדודות. התזמון הקומי מדויק והקאסט ממשיך להתרחב עם עוד ועוד דמויות אקסנטריות. מומלץ לתת צ'אנס לחוויה הזו.
יש גם כמה סדרות קצרות כיפיות – אקון טו קאנג'ו על תיכוניסט טסונדרה והחברה המלאכית שלו או קרוסינג טיים על אנשים ביזאריים שנתקעים ביחד בהמתנה לרכבת שתעבור.
וכמובן שאני עדיין סוחב סדרות נהדרות מהעונה הקודמת כמו נאנאטסו נו טאיזאי, בלאק קלובר וכמובן דארלינג אין דה פרנקס. (טוב, במקרה של בלאק קלובר לפחות הפתיחים ממש ממש מוצלחים).
סך הכל העונה נפתחת נהדר, גם אם עוד לא הגעתי לדברים כמו LOGH או טוקיו גול. גם אם לא אגיע אליהם, יש לי ליינאפ מצוין העונה שיעסיק אותי בקלות עד העונה הבאה.
קיבלנו מגוון עצום הפעם ואין ספק שזו אחת העונות העמוסות שראיתי בשנים האחרונות, עם מבחר גדול של סדרות טובות לנסות. ואם ביקורות יוטיוב הן אינדיקציה, יש הרבה דברים מוזרים (או טובים) שאפילו לא יצא לי לבדוק. עונה נהדרת!
ביקורת ממש טובה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אוקיו גול זאת סידרה מהממת! אני לא יודעת למה ירדת עליה כל כך…היא הרבה יותר מעניינת מרוב האנימות הבינוניות שמוציאים כל שני וחמישי