שידורי אנימה ביפן 101

עניין אתכם פעם מה ההבדל בין הערוצים השונים ביפן? מי ערוץ מסחרי ומי ציבורי (ומה בכלל ההבדל)? אילו סדרות משודרות לצורכי רייטינג ואילו עבור קידום מכירות? ואיך בכלל עובד כל העסק הזה שם? ובכן, קבלו 101 על “שידורי אנימה ביפן” – כי אף פעם לא מזיק לדעת.


“שידור ציבורי” בישראל מלווה לרוב בתחושות לא טובות, ובצדק. כיוון שהאסוציאציה הראשונה שעולה לנו הישראלים בראש היא “הערוץ הראשון”, המכונה גם “The Walking Dead”. אך אל תתבלבלו – ביפן מדובר באחד הגופים החזקים, המשפיעים והמתקדמים ביותר שיש.

שידוריו של אותו גוף – (NHK (Nippon Hōsō Kyōkai – ממומנים ברובם על-ידי הציבור (נכון הפח שלכם? נכון יש אגרת טלוויזיה בפנים במעטפה סגורה? אז זה).  שני הערוצים המרכזיים של NHK הם התחנה הרגילה (הקרויה “NHK General”) ו-“NHK Educational” (המכונה “ETV”), מקבילתו היפנית של חינוכית 23. גוף חסר פרסומות כמו NHK הולך רחוק עם עניין השוויוניות, כיוון שאסור באף אחת מהתחנות של NHK להזכיר שמות של חברות מסחריות (מה שמסביר מדוע שונתה שמה של המפיצה “Shueisha” באנימה של באקומן, המשודרת ב-ETV).

בדומה ל-BBC הבריטי, מספקת NHK שידורי חדשות בינלאומיים דרך ערוצי “NHK World” המשודרים בכל העולם (וגם בישראל דרך חברת yes באפיק 113). כיוון שמדובר בחברה ששידוריה נעים בין חדשות, ספורט, דרמות ושידורים לילדים – סדרות האנימה אינן תופסות ברשתות השונות של NHK מקום רב. מרבית הסדרות שכן משודרות/שודרו הן בעלות אופי משפחתי או חינוכי. בין השמות הגדולים שגדלים/גדלו בחממה של NHK ניתן למצוא את: “Card Captor Sakura”,”Allison & Lillia”, “Major”, “Denno Coil” “Planetes”, “Phi Brain” ועוד.

ומה צופן העתיד עבור גוף מתקדם כמו זה? בעיקר דברים גדולים. כמה גדולים? 4320p גדולים; כמו שהערוץ הראשון היה נושא הדגל בכל הקשור לשידורי HD בישראל, כך ביפן מעבדות המחקר של NHK (כן כן, יש להם מעבדות מחקר) הן הראשונות בעולם לפתח את טכנולוגיית ה-Ultra High Definiton – שהיא בעלת רזולוציה גבוהה פי 16 מזו של ה-HD, וזהה לזו של ה-IMAX. נכון לעכשיו עוד אין שידורים סדירים בטכנולוגיה הזו, אבל מעודד לחשוב כי מתישהו בעתיד נזכה להוריד פרקי סדרות השוקלים כ-25 ג’יגה.

ביפן רצים מספר ערוצי טלוויזיה מסחרית, רובם משדרים סדרות אנימה (מי יותר, מי פחות) בצורה סדירה.
אחד הגדולים והוותיקים שבהם הוא Fuji TV. הערוץ, שהחל את שידוריו בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, משדר מספר רב של דרמות, חדשות, ריאליטי, תכניות אולפן וספורט (Fuji TV היא הספונסרית היחידה בעולם של מירוצי ‘פורמולה 1: גרנד פריקס’ שבאה מעולם המדיה). נוסף לכך, היא מספקת כמות מכובדת של שעשועונים. זוכרים את “ראש בקיר” בערוץ 10? אז כן, Fuji TV אשמים.

לערוץ רומן ארוך טווח עם שידורי האנימה שלו, כאשר האחרון שבהם הוא עם רצועת noitaminA (נכון ‘Animation’? אז הפוך) – רצועת שידורים שבועית בה הסדרות מיועדות עבור פלח אחר של צופים, כזה שלא מתחבר לסדרות שונאן מצ’ואיסטיות או סדרות אצ’י כבדות.

אבל למה למהר? שנים לפני זה, רצועה אחרת תפסה מקום של כבוד בערוץ. 
“World Masterpiece Theater” – גם אם אינכם מכירים את השם, אתם ודאי מכירים את מה שהוא מכיל. ב-1975 החלו ב-Fuji TV לשדר עיבודים לספרים קלסיים, רובם הופקו בידי סטודיו Nippon Animation. שמות גדולים בתעשייה עבדו על כמה מהסדרות הללו, כולל איסאהאו טקהאטה והייאו מיאזאקי, מי
שלימים הקימו את סטודיו ג’יבלי. הסדרות שודרו ברצועה בת חצי שעה בימי ראשון ב-19:30, כאשר כל סדרה רצה כחצי עד שנה וחצי. רק שש סדרות של “World Masterpiece Theater” הובאו לארצות הברית, וזה הרגע שאתם צריכים להגיד תודה על שאתם גרים בישראל: זוכרים את “מסע אל העבר: סדרות הילדות עליהן גדלנו“? חלק מהסדרות בכתבה ההיא הופקו ביפן כחלק מהרצועה, וזה כולל את “הלב”, “האסופית”, “פיטר-פן” ועוד. שידורי הרצועה הופסקו ב-1997 וחזרו לסיבוב קצר של שנתיים ב-2007 עם הסדרות “עלובי החיים”, “מסעו הארוך של פרופי” ופריקוול ל-“האסופית”.

“Noitamina”, “World Maserpiece Theater” – כן, איכות היא לא מילה גסה שם ברשת. עד שנזכרים באנימת הדגל של הערוץ: דרגון בול.
ההצלחה של דרגון בול וסדרות ההמשך שלה מיצבה את פוג’י בקידמת הרייטינג כשזה מגיע לשידורי אנימה. “דרגון בול קאי” – שהיא למעשה ש.ח בעטיפה נוצצת – השיגה ממוצע רייטינג שנע בין 8% ל-10%. וואן פיס, סדרת השונאן הפופולרית ביותר ביפן שמשודרת כיום (אם נותנים למספרים לדבר) מגיעה מדי שבוע לממוצע רייטינג של 11%. וזה עוד כלום, ב-Fuji TV משודרת סדרת האנימה הוותיקה והפופולרית ביותר במדינת האיים: Sazae-San, שמשיגה בכל שבוע אחוזי רייטינג הנושקים ל-20% מאז סוף שנות ה-60 ועד היום. אם זה לא מספיק, Chibi Maruko-Chan זוכה לכ-16% רייטינג. הדבר מעיד פחות על איכות הסדרות ויותר על המוניטין של Fuji TV. גם אם היו משדרים בערוץ סוס פוני משתין על ברז כיבוי במשך שעתיים, הרייטינג היה בשחקים. לראייה – “טוריקו“, אותה Fuji TV מקדמת בכוח על תקן ממשיכת דרכה של דרגון בול וכאחות תאומה לוואן פיס, זוכה לממוצע של 8%, זאת על אף שמדובר בפיסת צואה שברא השטן (אני מגזים, אבל אני אוהב לרדת על דברים). לצורך השוואה, 5% עבור “נארוטו” נחשבים לסיבה לפתוח שמפניה.

NTV היא המבוגרת האחראית בבית.
להגיד “ערוץ NTV” [או ערוץ ‘Nippon Television’] יהיה מוטעה, כיוון שמדובר במערך שלם השייך לקואופרטיב החדשות NNN ול-Yomiuri Shimbun – אחד מחמשת העיתונים הגדולים ביפן.

הערוץ המרכזי החל את שידוריו ב-1953, והיה הזכיין המסחרי הראשון ביפן, ובין הראשונים לעבור לשיטת שידור בצבע ב-1960.
שידורי הערוץ אינם שונים ברובם מאלה של Fuji TV, רק ללא השעשועונים הכל-כך איכותיים. לערוץ יש אף הסכם עם סטודיו ג’יבלי לפיו כל סרטי הסטודיו ישודרו בלעדית ברשת NTV. כמו כן, רבות מהסדרות בערוץ ידועות באורכן ובאיכותן, ובהן “Inuyasha”, “Detective Conan”, “Hajime no Ippo“, “Lupin III”, “Death Note”, “NANA”, “Hutner x Hunter”, “Claymore”, “Akagi”, “Berserk”, “Kaiji” ועוד. אם תשימו לב (ולמה שתשימו?) חלק רב מהסדרות שייכות לסטודיו Madhouse, כיוון שהערוץ נהנה במשך שנים משיתוף פורה עם הסטודיו, שיתוף פעולה שהסתיים כידוע ברכישה של 85% ממניות סטודיו Madhouse – מה שהפך את הסטודיו לחטיבה של NTV.

רשת TBS (או בשמה המלא “Tokyo Broadcasting System”) היא כנראה נושאת הדגל בכל הקשור לסדרות אנימה בצורה בה הציבור הכללי מכיר אותם. היא משדרת בעיקר באזור טוקיו, אך לא לדאוג – רשתות כמו MBS (המשדרת במחוז קאנסאיי) ו-CBC (המשדרת בנאגויה) דואגות להביא את שידוריה לאזורים נוספים ביפן. סדרת המיינסטרים הפופולרית ביותר ששודרה בה היא “Fullmetal Alchemist“, אך ברשת, בניגוד ל-NTV ו-Fuji, לא בוחלים בסדרות אלימות או בעלות פרופיל סקסי, כדוגמת +Blood ו-Air. על אף שאין לה הסכמים עם סטודיו כזה או אחר או רצועות שידור איכותיות, היא יכולה לזקוף לזכותה סדרות כדוגמת “Code Geass” ו-“Durarara”, מה שהופך אותה לבעלת אפיל רב יותר כלפי גרעין האוטאקואים.

אך על אף שכיף לפנטז, אף אחד מהרשתות הללו לא מציבה את סדרות האנימה במרכז לוח השידורים שלה. מי כן עושה זאת? TV Tokyo.
הרשת היא חברת בת של TXN, המחזיקה בערוצים נוספים, כאשר במניות של TV Tokyo שותפות Nihon Keizai Shimbun (תאגיד מדיה גדול) ו-MBS (כן, שוב הם). היא הקטנה ביותר מבין הרשתות המסחריות, ולכן מצאה בקהל האוטאקואים עוגן בטוח להשקעה. הסדרה הרווחית ביותר המשודרת בה כבר למעלה מעשור היא פוקימון, המצליחה קצת יותר מנארוטו, שמצליחה יותר מבליץ’, שמצליחה קצת יותר מהשאר. מבינים את ההיררכיה? רבים מהעיבודים של TV Tokyo הם במקור מאנגות של שונאן ג’אמפ, כולל גינטאמה ו-יו-גי-הו. אך לא רק סדרות שונאן סטראוטיפיות משודרות ב-TV Tokyo, והרשת אחראית להצלחתן של סדרות כגון “Neon Genesis Evangelion“, “Prince of Tennis” ועוד כמה. אילו רק היה לה רייטינג כמו של NTV או Fuji, אנימה הייתה הרבה יותר במיינסטרים. מצד שני, אם היה לה רייטינג כמו של NTV או Fuji, היא כנראה לא הייתה משדרת אנימה, ואז אנימה הייתה הרבה פחות במיינסטרים.
*עשן מהאזניים*

רצועת הפריים-טיים ביפן נקראת “גולדן טיים”, והיא מתחילה ב-19:00 ונמשכת עד 22:00. לא הרבה סדרות אנימה משודרות בשעות הללו, והבודדות שכן הן הסדרות היותר משפחתיות או…כמובן…אלו המשודרות ב-TV Tokyo. סדרות לילדים משודרות בעיקר בשבת בבוקר, אך רוב סדרות האנימה משודרות בין 23:00 ל-4:00 בלילה (ממש השעות שהכתבה הזו נכתבה), ואלו הסדרות המכוונות כלפי קהל מושבע של אוטאקואים, כי מי עוד יכול להיות ער בשעות כאלה? המטרה העיקרית של שידור סדרות בשעות הלילה היא לקדם את מכירות ה-DVD והמרצ’נדייז של הסדרה. אפילו “Death Note” שודרה תחילה בחצות, לפני ש-NTV הבינו את ההצלחה שיש להם ביד ועשו סבב שידורים נוסף ב-20:00. מרבית הסדרות הלייליות משודרות בבלוקים של 3 חודשים או חצי שנה.

אך מה יוצא להן מזה? ובכן, כאשר הסדרה יוצאת סוף סוף ב-DVD, היא זוכה לאנימציה משופרת, אין בה שום צנזורה והיא מכילה בונוסים וסצנות חדשות. המעריצים, על פי ההגיון הזה, אמורים לרוץ לחנויות. כיוון שהסדרות נועדו להרוויח את לחמן ב-DVD, פחות ופחות סדרות OVA משתחררות בשנים האחרונות, שכן רובן משודרות כעת ברצועות לייט נייט.

הרשת היחידה שניתן להגיד עליה שסדרות הלייט נייט שהיא משדרת הן למטרות שאינן קידום DVD היא NTV, שמנפצת את תדמית ה-13/26 פרקים ומשדרת מהסדרות עד כמה שניתן (NANA, Monster, Berserk, Host Club). יוצאת דופן נוספת היא TV Asahi, המשדרת באזור טוקיו ומריצה את הסדרות שלה בשעות מאוחרות יותר של הלילה, אך עם אוריינטציה איכותית יותר (Red Garden, Ichigo 100%…).

שקט, לא שכחתי את noitaminA.
אחת הסיבות ש-Fuji TV החלה עם רצועת noitaminA הייתה בגלל הפיאסקו שלה בתחילת העשור הקודם, אז סדרות אנימה בלילה שודרו בשעות שונות וגם לא בכל שבוע. הדבר הביא להפסקה כמעט כוללת של סדרות לייט נייט ב-Fuji TV, זאת – כאמור – עד להקמתה של רצועת noitaminA המסודרת יותר, שזוכה להצלחה גדולה, אם כי הרייטינג שלה בחודשים האחרונים אינו מרהיב.

טוב, דיברתי מספיק על רצועות שידור מסודרות. ועכשיו – אנרכיה!
נכון בשנים האחרונות אתם שומעים יותר ויותר “וואי, כמה זבל יש בעונה הזו?”, ובכן – תאשימו ערוצי ה-UHF. מדובר בערוצים המשדרים בתדר UHF (להה), ושייכים לאגודה היפנית של תחנות טלוויזיה עצמאיות [JAITS] כאשר הרגולציה עליהם מינימלית ביותר. עקב זה, וגם בגלל משבצות השידור הניידות של Fuji בזמנו, וכיוון שמשבצות שידור בערוצי UHF זולות יותר, החלו יותר ויותר חברות לשדר סדרות בערוצי UHF. אצ’י? בכיף. ראשים כרותים? לכו על זה. חזה חשוף? בבקשה. קליפים של ליידי גאגא? טוב, עד כאן. הסדרות ברצועות הללו סבלו מנחיתות ביחס לסדרות לייט נייט ברשתות הגדולות, אך האטרקטיביות שלהן גדלה עם השנים. צופה יפני ממוצע יכול היה אפילו למצוא שם את “Elfen Lied” בימים יפים יותר. אך ככל שגדלה הפופולריות של השיטה, כך מבחר הסדרות גדל אף הוא, מה שבסופו של דבר הביא לפתחה את “The Melancholy of Haruhi Suzumiya“. בשנים אחרי הארוהי ניתן למצוא בערוצי ה-UHF  סדרות שפויות יותר, ביניהן גם סדרות לילדים ושוג’ו. המצב היום הוא שמרבית סדרות האנימה משודרות תחת ה-UHF, מה שמגדיל את מכסת הזבל שקיימת שם בחוץ, אך מנגד מעניק הזדמנות לסדרות שתחת כל שידור אחר היו נגנזות. נדמה לכם שבטלוויזיה מסחרית רגילה היו מאשרים לשדר את “הארוהי” בסדר לא כרונולוגי?

מערך השידורים האנאלוגי  אמור היה להסתיים ביפן בחודש יולי האחרון, ובכך לעבור סופית למערכת שידור דיגיטלית. אך בעקבות רעש האדמה והצונאמי נדחה המהלך באזורים מוכי האסון עד להודעה חדשה. כמו כן, ב-2003 שווקו ממירי HD שווקו ברחבי המדינה, ומאז למעלה מ-40 מליון בתי אב שדרגו את חווית הצפיה שלהם.

מנגד, שידורי לווין החלו ביפן כבר בשנות ה-80, כאשר NHK פתחה בשידור ניסיוני דרך הערוץ הלוויני שלה בערך בתקופה זו, וכבר ב-1989 החלו ב-NHK בניסוי ראשוני של שידורי HD דרך לווין (HD דרך לווין בסוף שנות ה-80! חבר’ה, בישראל בתקופה הזו עוד לא היה ערוץ מסחרי סדיר). אחד הערוצים הלוויניים הפופולריים ביותר הוא WOWOW, המשדר לא מעט סדרות אנימה (ביניהן Cowboy Bebop, Trinity Blood, Big O, Paranoia Agent!, Ergo Proxy ועוד). בעבר אף שודרה בערוץ רצועת Anime Complex שהורכבה מ-2 סדרות אנימה בנות רבע שעה, אך זאת הופסקה ב-2001.


הסטוריה רבה הרבה יותר יש למערך השידורים היפני בכללותו, עד כדי כך שאפשר לכתוב 2 כרכי אנציקלופדיה רק על הנושא הזה. אך אני מקווה כי לפחות מי שתהה עד עכשיו איך  בדיוק זה עובד, קיבל את תשובתו. אנחנו עוד עתידים לחזות בהתפתחויות רבות בתחום, ואם יש לכם שאלות או הערות אתם יותר ממוזמנים להגיב.
כאן תמו שידורינו להיום.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם