רוצים עונה שניה! רוצים עונה שניה!

 הועדה לחקר טרמודינמיקה ואינטראקציה לפי חלקיקי טטראקוואק במודל הסטנדרטי תוך קבלת דיסוננס קוגנטיבי גאה להציג:
 

השבוע הוכרזה לאינויאשה [Inuyasha] סדרת המשך. ההכרזה המיוחלת הגיע בערך כ-5 שנים לאחר סיומה הפתאומי של הסדרה המקורית (או ליתר דיוק 4 שנים ו-10 חודשים, אבל מי סופר?). מעולם לא ראיתי אינויאשה אני מודה, מלבד הפרק הראשון, שני פרקי הסיום ועוד קצת באמצע. אה, וגם הסרט הראשון מונח אצלי בין מדפי ה-DVD מבלי שיצא לי לצפות בו. אח שלי תמיד היה המעריץ הגדול, ולי פשוט לא היה כוח להדליק טלוויזיה במשך 167 ערבים (יענו “ערב” ברבים, לא “ערבי” ברבים, אחרת זה מטריד) כאשר מספיק להחמיץ פרק אחד ואז לחכות חודשים עד לשידור החוזר כדי להשלים אותו. אתם ודאי שואלים (או שלא) איך שרדתי 4 עונות של פוקימון ואת כל דרגון בול Z? התשובה פשוטה: הם לא שודרו בשעות הפריים-טיים כשבערוץ 2 יש ארץ נהדרת. אני אולי אוטאקו עם תעודות, אבל גם לי מגיעה שנת שבתון.

כעת כשהוכרזה העונה השניה, שני-שליש מהקהילה רועשת וגועשת. הדיווח שלי בישראטאקו גרר נכון לעכשיו למעלה מ-50 תגובות בסגנון: “OMFG חיכיתי לזה 5 שנים!!!1” (ושוב אני חוזר: 4 שנים ו-10 חודשים!), אבל בתור אחד שלא צפה בסדרה אני לא מרגיש שותף לשמחה. לעומת זאת אני כן שמח משתי סיבות אחרות: א’ – עבור אח שלי ועבור מיכל, שפשוט לא האמינו שהיום הזה אי פעם יגיע. ב’ – אם אינויאשה זכתה לעונה שניה, יש תקווה גם לסדרות פופולריות אחרות שהופסקו באמצע לפני שנים או הסתיימו. האג’ימה נו איפו [Hajime no Ippo] נכון לעכשיו היא הוכחה נושמת, ותשאלו כל מעריץ של סלאיירס [Slayers] שדומע מהתרגשות כל לילה מהעונות החדשות (או זה, או בגלל שחם לו ואין מזגן בחדר).

אני מאמין שביום מן הימים, גם נאנה [NANA] תזכה לעונה שניה – שהאמת כבר הוכרזה, ואפילו מנכ”ל סטודיו MADHOUSE אישר שהיא תגיע. הבעיה היא שמאז ההכרזה הזאת, העונה השניה מסתתרת לה בהרים ומשחקת שש-בש עם בין-לאדן. נושא בעייתי לא פחות הוא הוסט קלאב [Host Club], שסדרת האנימה שלה נסגרה ונעטפה יפה אך המאנגה ממשיכה לדהור קדימה כמו ג’ירף על סטרואידים. סטודיו BONES, מפיקי הסדרה, ידועים ככאלה שעובדים בשיטת ה”זבנג וגמרנו”. נכון שהם יכולים להוסיף צ’ופר כמו ה-OVA של וולפס ריין [Wolf’s Rain], הסרט של פולמטאל אלכמיסט [Fullmetal Alchemist] או פשוט ליצור רימייק שלם לאותה סדרה, אבל לרוב פרוייקט שנגמר מלווה בפרוייקט חדש ושונה לחלוטין (ובואו נתעלם בבקשה מ-“Darker than Black”).

סדרות שנועדו לגדולה עוד לפני עלייתן זוכות לעיתים לעלות דווקא בשיא. דת’ נוט [Death Note] מצאה טיימינג מושלם לשידור בזמנו: המאנגה בדיוק הסתיימה וסרט הלייב אקשן עשה קופה נאה ביפן (והסדרה קידמה יפה מאוד את הסרט השני שעלה זמן קצר לאחר מכן). לכן אולי כדאי לקוות שעונה שניה של בּק [BECK] למשל, שעונתה הראשונה הסתיימה בערך בשליש של המאנגה, תגיע בסמוך להקרנת הלייב אקשן המתוכנן בעשור הבא. כמובן שזה כרוך בהרבה עבודה מצד MADHOUSE כי מדובר לא רק בלהפיק סדרה, אלא לכתוב שירים אפילו יותר טובים משהיו בסדרה הראשונה. ואם כבר לכתוב שירים חדשים, לא עדיף להשקיע אותם בסדרת ההמשך של NANA? אה נכון, היא משחקת שש-בש עם בין-לאדן. חוץ מזה, אפילו סדרת האנימה הכה מתבקשת ל”ילדי המאה ה-20” אפילו לא הוכרזה, הרבה אחרי השגעון סביב המאנגה והרווחים של הסרט הראשון והשני (ולפני הסרט השלישי שיעלה בסוף הקיץ). אבל סטיתי מהנושא, אנחנו מדברים על סדרות המשך פה.

לגבי אינויאשה זה פשוט מאוד: המאנגה הרגע הסתיימה. הסדרה הראשונה הייתה מלאה בפרקי פילר, מה שגרם לה להימתח כמו מסטיק, ומסטיקים לא מביאים רייטינג. לכן הרבה יותר פשוט לחכות שהמאנגה תסתיים מתישהו כדי ליצור סדרה נקיה מפילרים. אם אתם שואלים למה לנארוטו זה לא מפריע, התשובה המפתיעה היא שהפילרים של נארוטו לא רק שלא מורידים את הרייטינג, לעיתים הם גם מעלים אותו…Go Figure.

אבל רגע! המאנגה של אינויאשה לא הסתיימה כבר לפני מספר חודשים? ובכן אני לא מכיר את הפרוצדורה והבירוקרטיה לפני שמביאים סדרה למסך, אבל הסיבות טמונות במציאת ספונסרים שיסכימו ללכת על החבל הדק שנקרא “אינויאשה 2”. הרי הסדרה השניה הולכת לכסות את 20 הווליומים הנותרים, וזה הרבה פרקים. הרבה פרקים = הרבה כסף להשקיע, ואני לא צריך להזכיר שתעשיית האנימה לא חמקה מהמיתון הפעם. זאת הסיבה מדוע העונה השלישית של בלאק לאגון [Black Lagoon], שהוכרזה מזמן, עוברת ממסך הטלוויזיה אל מדפי ה-OVA. מדובר בסדרת לייט-נייט פופולרית למדי אבל לא מספיק כדי שבתקופה כמו זאת ישקיעו בעונה נוספת. הפתרון הוא OVA; רעיון משתלם לכולם.

קודם כל פרקי OVA יותר איכותיים וכמעט לא קיים צורך בצנזורה (ולאנימה כמו Black Lagoon בה אקדחים הם מצרך בסיסי יותר מחלב מדובר בגן-עדן), מה שמושלם עבור המעריצים הכבדים. עבור כל האנשים בחליפות מדובר ביותר כסף, ידוע לכל כי ההכנסות העיקריות מסדרות אנימה לא מגיעות מהשידור בטלוויזיה, כי רוב הסדרות לא זוכות לרייטינג גבוה. השידור הטלוויזיוני, בעיקר בסדרות לייט-נייט (כאלה שמשודרות מאוחר בלילה), נועדו לקדם את מכירות ה-DVD. אנחנו ניצלנו מהתופת בזכות העריכה המוצלחת של הפאנסאבס, אבל ביפן שידור כזה מלווה בפרסומות רבות של הספונסרים של הסדרה [“גורנדו ספונסה נוֹ…”]. כשסדרה מגיעה היישר ל-DVD זה קורה בגלל שתזרים המזומנים הוא דחוף יותר מבדר”כ וההשקעה בטלוויזיה גבוהה מדי, והמעריצים היפניים ירוצו לקנות כל דבר שקשור בסדרה.

גורם נוסף שהזכרתי קודם הוא הטיימינג. להעלות את העונה השניה של אינויאשה בסמוך להצלחה של סדרת המאנגה החדשה של רומיקו טקהאשי (“RIN-NE”) היא פרסום ודחיפה מצויינת עבורה, ואני לא אתפלא אם היא התעקשה לחכות עם אינויאשה לאותו הזמן שישוחרר הווליום הראשון או השני בסדרה שלה. אבל פה מדובר בניחוש מופרע חסר בסיס, עמוד שדרה ושניצל. 

גורם שלישי ואחרון הוא גורם התחרות, ואולי אנחנו לא שמים לכך לב אבל ביפן כמו בארה”ב ובישראל, לא תמיד מדובר ברעיון מוצלח לעלות עם כספת טלוויזיונית כשיש מתחרים רציניים בשטח, ועוד כאלה שלא מתכננים לעזוב (כמו אורחים לא רצויים). תארו לכם שאזרח יפני ממוצע, נקרא לו “אקירה” לצורך העניין, קורע את התחת בחברה שהוא הקים – “אקירה ושות'”. הוא חוזר מותש בשעות הערב ורוצה לבלות זמן איכות עם הילד שלו, אקירה ג’וניור, מול תכנית טלוויזיה לכל המשפחה. מדובר בשעת ערב ולאקירה אין זמן או כוח לצפות ביותר מסדרה אחת, לכן הוא יאלץ לבחור סדרה אחת שהוא הקליט ב-yes Max שלו. ומה יש? Fullmetal Alchemist: Brotherhood, הסדרה הסופר-פופולריות שזוכה לרייטינג מפתיע ונאה למדי. אוי, ואולי אקירה רוצה לחזור לימים הטובים עם Dragonball Kai, שזוכה לכ-10 אחוז רייטינג (פי 2 מנארוטו ופי 2.5 מבליץ’) מבלי למצמץ. אבל הילד לא רוצה דרגון בול, זה אלים מדי. בא לו דווקא לשבור את הראש עם העונה השניה של הארוהי [Haruhi].

תארו לכם שבאותו הזמן בשעות הגולדן טיים-סלוט (המקבילה היפנית לפריים-טיים) אינויאשה תעלה לשידור. הבחירה הטבעית עדיין תהיה האחים אלריק, הארוהי או גוקו, שכן הבאז סביבם גדול ורלוונטי יותר. לכן עדיף להעלות את אינויאשה אחרי שהבאז סביב כל הפצצות האלה ידעך, והמתחרה הרצינית היחידה בשטח שתהיה לאינויאשה וחבורתו היא פיירי טייל [Fairy Tail], שטובה ככל שתהיה עדיין אין לה את ההסטוריה של אינויאשה. חוץ מזה שעונת אוקטובר נחשבת למכרה זהב של אנימה ועד אז יש להם מספיק זמן לפרסם את עליית הסדרה. אפשר להיות תמימים וגם לחשוב שרשת השידור רוצה להעלות את אינויאשה באותו חודש (ואולי אפילו באותו יום) בו עלתה הסדרה הראשונה (ה-16 באוקטובר מי שתוהה), אבל בואו נהיה מציאותיים.

רוב הסיכויים שהתכנון לאינויאשה החדש בא עוד הרבה קודם. דרגון בול קאי הגיעה למשל מספר חודשים אחרי ספיישל בן חצי שעה שהחזיר למסך את כל הגיבורים אחרי שנים רבות. אותו דבר עם אינויאשה: שנה שעברה הוקרנה OVA של אינויאשה בשם: “Black Tessaiga” עם כל צוות השחקנים המקורי, מה שאולי רמז מבעוד מועד על האיחוד הקרב ובא לקראת העונה החדשה. אני כמובן לא הולך להיות שותף להתרגשות, אלא אם אנסה להשלים את כל הפרקים עד אז (ואני אנסה, אבל לא מבטיח כלום). אבל זכרו תמיד שמפיקים ביפן לא עובדים כמו בישראל, ויושבים מול שולחן וחושבים “היי, בוא נעשה עונה שניה לאינויאשה כי אין לנו רעיון אחר”. מדובר בתהליך ארוך שתכננו אותו בקפידה עד שלבסוף הוא הוכרז לציבור. גם אם הסדרה האהובה עליכם הופסקה ולא זכתה להמשך, אל תאבדו תקווה: ההסטוריה כבר הוכיחה שסדרות פופולריות לא מופסקות, הן פשוט לוקחות מנוחה בת כמה שנים.

ישור הדורים: כתבה זו אינה בודקת את כל סדרות האנימה שצריכות לקבל עונה שניה, אלא לוקחת מספר דוגמאות לגבי ההליך הדרוש להכנת עונה שכזאת או סדרה באופן כללי, וע”י כך חישוב ההסתברות לקבלת המשך. הפרוצדורה המלאה בודאי שלא הובאה כאן, שכן תידרש הרבה יותר מכתבה אחת לשם כך. מדובר בזווית בודדת מתוך מכלול מערכתי שלם.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם