צעצועים לילדים גדולים 2


“אמא תראי יש לי קעקוע”
לכמה מכם יש קעקוע אחד או יותר? *מספר ידיים מורמות באוויר* אני מדבר על קעקוע אמיתי *דממה*.
עד כמה שלא נעים לנו להודות, רובנו לא עשינו קעקוע וספק אם בכלל נעשה עד משבר גיל ה-40. המחטים הכואבים, הציור שילווה אותנו שנים עד שיתקמט, הצורך לטפח אותו כדי שהצבע לא ידהה ואז להסיר אותו בדרך כואבת שתשאיר צלקת, כל אלה פשוט לא שווים את זה. אבל האם תהיו מוכנים לעבור את הסבל הזה בשביל קעקוע אנימה? הרי אותיות יפניות הן כבר אייקון אופנה, אז למה לא ללכת רחוק יותר? יש אנשים שלא מסתפקים בקעקוע אחד [כמו שרואים בתמונות] והכי טוב: זה אפשרי בכל חנות קעקועים (קעקועיה?) ישראלית.

“מיצי, קניתי לך משהו חמוד”
קוספליי זה דבר חמוד, ואת זה יודעים כולם. אפילו הטיפוסים המכוערים ביותר יראו מגניבים עם ז’אקט עור או בגדי לחימה של הדמות האהובה עליהם. גם בעלי-חיים זה דבר חמוד – בין אם מדובר בכלבים, חתולים או שרקנים. ברגע שעלה לי רעיון הקוספליי לבעלי חיים, השרקנית שלי החלה לרעוד ויש לה מבט של פחד בעיניים. אבל אני אפילו לא רוצה לספר לכם בשביל מה זה טוב, התמונות מדברות בעד עצמן.

בא לי לאכול את ריי
הנה סיבה אחת טובה לטוס ליפן: חטיפים מלוחים של אבנגליון [Evangelion]. סדרת החטיפים הזו מגיעה בטעמים שונים, כאשר על כל אריזה מודפסת דמות אחרת מהסדרה. מסיבה לא ברורה לא הצלחתי למצוא את גרסת החטיף של אסוקה, דבר מוזר בהתחשב בכמות האוטאקואים שהיו מתים לטרוף אותה. למען הסר ספק: לא, לא מחלקים בכל אריזה רובוט Unit פרטי. מי שלא מוכן להסתכן באכילת חטיף זר מוזמן לחפש את חטיפי דוריטוס הידועים עם הדפסים של אבנגליון, למרות שסביר להניח שהם כבר ירדו מזמן מהמדפים. אלה שלא, תאריך התפוגה שלהם עבר עוד כשמייקל ג’קסון היה שחור (סליחה, עוד מוקדם מדי?).

בא לי לשתות עם ריי
חברה מקומית לייצור בירה במחוז מיאגי ביפן החליטה לדאוג גם לאוטאקואים האלכוהוליסטים מבינינו (כמוני). החברה הוציאה בירה של סדרת האנימה סאנגוקו בּאסארה [Sangoku Basara] ב-20 למרץ השנה, ותוך יומיים האספקה נעלמה מהמדפים מהר יותר מרגע שלוקח לכם להגיד “מייקל ג’קסון” (מבטיח, בדיחה אחרונה). אין צורך לציין שהכנסות החברה גדלו במהירות מסחררת, ואם כבר לשתות – אז שיהיה ב-The Otaku Way. שימו לב שכנראה הבירה עשויה מזהב, אחרת איך אפשר להסביר שהמחיר שלה עומד על 500 ין (כ-20 שקלים)?

החברה שלי התפוצצה 
אני חושב שמוטב כי המוצר הבא – בובות מין – ישאר ביפן, כי רק שם מוכנים ללכת רחוק מספיק כדי בכלל להשתמש בו (אני מקווה, בקשה תרגיעו אותי). תרבות ההיקיקימורי, האוטאקו וכל השאר הביאה חנונים רבים למצב בו הם רוצים להתחתן עם דמות אנימה, ולעשות איתה מצוות פרו ורבו וכיוצא בזה. כמובן שזה לא ממש אפשרי, אז הפתרון היחיד הוא לנפח בובת מין שנראית כמו דמות אנימה פופולרית. אפילו התווית על האריזה לא מתביישת להודות: “הפנטזיה שלך היא כעת מציאות”. אחד המותגים החזקים הוא “Kimmy”, אבל קיימים עוד מוצרים בצורות של הדמויות החביבות עליכם. לפני שנמשיך הלאה, נקודה למחשבה: תהיתם למה בובות מין פחות נפוצות בקרב נשים?

“הו תסבן אותי פיקאצ’ו”
אחרי שכיכב במדפי הקונדומים, חוזר פיקאצ’ו לסבן לכם את הגוף (כי הרי זה הולך ביחד). בקבוקי סבון בצורת פיקאצ’ו נהפכו ללהיט לא קטן בקרב ילדים ומבוגרים ביפן, ואני יכול להבטיח שאחד כזה בחדר השירותים שלכם ואף אחד לא ישכח יותר לשטוף ידיים.

וואי האנימה הזאת עושה הרבה רוח
מתנצל על משחק המילים. בחודשי הקיץ החמים האלטרנטיבה למזגנים היא כמובן מאווררים (או בובות מין), ואם כבר מאוורר, למה שלא יהיה אחד בסטייל? קבלו מאוורר, רגיל למדי מלבד דבר אחד עיקרי: מאויירת עליו ילדת אנימה חמודה שכל אחד מכם ירצה שהיא תעשה עליו “פו”.

 

 

מכירים מוצרים ורוצים לחלוק? חושבים שהגזמתי עם משהו? רוצים להספים? התגובות פה למטה.
לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם