מה נסגר עם סטודיו מאדהאוס?

עינו של אף אחד לא פסחה מהכותרות בימים, שבועות וחודשים האחרונים. משהו קורה בעולם, משהו לא טוב. חלק קוראים לזה ‘אינפלציה’, חלק ‘משבר כלכלי’, חלק לא קוראים. יפן, כידוע, היא אחת המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם. אם לא הם, היינו משחקים היום רק ב-Xbox. מדינה משפיעה ככל שתהיה, המשבר הכלכלי לא פסח מעל יפן. המשקיעים בורחים מהבורסה ולא מביטים לאחור, חברות פושטות רגל ואחרות בדרך הבטוחה לשם. גם סטודיו מאדהאוס [Madhouse] היה בדרך המהירה לתליית שלט “CLOSED” עד לא מזמן; בריחת מוחות קריאיטיביים, חוסר יכולת לסיים את סרטו של סאטושי קון ופרויקטים שחיוניותם תלויה בספק, הם רק חלק מהבעיות בפניהן ניצב מי – שעדיין – אני גאה לקרוא לו הסטודיו האהוב עלי.

סטודיו מאדהאוס הוקם ב-1972, בתקופה בה “אנימה” נשמע כמו עוד אחד מהטרנדים האלה שימאסו בקרוב על כולם, כמו אטארי, טאמטגוצ’י, סוכריות קופצות ואיה היראנו. מספר מצומצם של חברים הקימו אולפן עצמאי שהתמקד בסרטים וסדרות מבוססות מנגה (הם אולי לא המציאו את הטרנד, אבל בהחלט קבעו לו סטנדרטים חדשים), אף אחד מהם לא זכה לתהילה אותה קיבלו הסרטים והסדרות שהחלו לצוץ בשנות ה-80. מתישהו בזמן ההוא החלו במאדהאוס לשחרר פרוייקטים מדוברים יותר דוגמת Wicked City ו- Ninja Scroll. אט אט, השתלטו מאדהאוס על מסכי הקולנוע והחלו להפיק כמה מהסרטים הזכורים ביותר כיום (קחו אוויר: Vampire Hunter D, Metropolis, Highlander, Redline, Summer Wars, The Girl Who Leaped Through Time , סרטיו של סאטושי קון ועוד).

מעטים האולפנים שיכולים להעיד על מספר רב של הצלחות, ועוד ביותר ממדיום אחד; ומאדהאוס כבשו לא רק את בתי הקולנוע. כמה מסדרות הטלוויזיה הפופולריות ביותר על המסך נולדו במסדרונות הסטודיו (קחו עוד יותר אוויר: NANA, Monster, Card Captor Sakura, Trigun ,Gungrave, Hajume no Ippo, Akagi, Kaiji, Chobits, Gunslinger Girl, Tenjou Tenge, Ichigo 100%, Claymore, Rainbow, BECK, Black Lagoon ו-Death Note. ויש עוד כמה עשרות סדרות טובות שלא נכנסו מפאת החפירה). ואי אפשר להגיד שהם מקובעים לז’אנר אחד, כי מבט חטוף חושף כי תחת ידיהם נוצרו סדרות מאהו שוג’ו, הארם, סיינן, מד”ב, ג’וסיי ועוד. סגנונות ההפקה נעים בגבול שבין הביזאר למיינסטרים, והאיכות? על אף שלא תמיד אחידה, אפשר לסמוך עליהם בעניין הזה.

בשנים האחרונות נכנסו במאדהאוס חזק לתחום הקולנוע, עם הצהרה לפיה ישוחרר סרט חדש בכל רבעון במהלך 2010 (לא לו”ז שהם הצליחו לעמוד בו). אלא שכנגזרת מכך, מספר סדרות הטלוויזיה שהם משחררים כל עונה ירד משמעותית, עד לרמה בה היו עונות שהשם “מאדהאוס” התנוסס מעל אנימה אחת בלבד. בפברואר השנה הפתיעה רשת השידור NTV את בעלי המניות כאשר הודיעה כי רכשה את גרעין השליטה (85% מהמניות) של הסטודיו, ובכך הפך האולפן העצמאי והשאפתני לחטיבה של NTV. לכאורה, זה נשמע כמו דבר רע. מעין דיסני-פיקסאר שכזה. המהלך עשוי להגביל את חופש הפעולה של הסטודיו ולכפות עליו פחות סדרות. NTV הרי מקצה רק כ-4 משבצות שידור עבור סדרות אנימה (בניגוד ל-TV Tokyo למשל ו-20 משבצות השידור שלה). אך יש למהלך נדבך חיובי. הסטודיו, שנקלע לקשיים כלכליים, מקבל כעת תזרים מזומנים קבוע. מעבר לכך, עיון זריז בהיסטוריית שיתופי הפעולה בין הסטודיו לרשת מגלה כי אלה הראשונים הניבו כמה מהסדרות היפות ביותר שלהם דרך אלה האחרונים. זוכרים את Hajime no Ippo? מתגעגעים ל-NANA? כעת עלה הסיכוי לעונות חדשות עבור שתי אלו, ואפילו עבור Claymore וסדרות נוספות שהופקו בידי מאדהאוס ושודרו ב-NTV (היחידה שעונה על הקריטריונים ולא תזכה לעונה נוספת היא כנראה Death Note. אבל זה כי העלילה בה הסתיימה).

התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן. בימים אלה משודרת ב-NTV עונה שנייה ל-Kaiji, שנים אחרי סיומה של זו הראשונה. וכולנו כבר יודעים מה יעלה באוקטובר הקרוב: הרימייק של Hunter x Hunter, אף הוא של NTV, והוא צפוי להיות העיבוד השני בלבד אי-פעם שסטודיו מאדהאוס עושים לסדרה של שונן ג’אמפ. ההכרזה על הרימייק הרימה גבות רבות, הרי מה למאדהאוס ולסדרת שונאן רבת-פרקים? זה שנים רבות שמאדהאוס לא הפיקו משהו בעל יותר מ-26 פרקים לעונה (מי אמר של-Death Note יש 37 פרקים? היא הסתיימה בפרק 25), אך הזיכרונות שלי מקלסיקות מודרניות כמו NANA, Sakura, Hajime no Ippo ו-Monster עדיין טריים ומתוקים. כבר נאמר בעבר כי רשתות “פוחדות” לפנות אליהם שיפיקו עבורם סדרות שהקהל הדמוגרפי שלהם הוא אוטאקואים-נטו, הרבה יותר מתוך כבוד מאשר חשש שהם לא יעמדו במשימה. כמו לבקש מסטודיו ג’יבלי להפיק פרסומת לטמפון. לאחרונה ניסו בסטודיו (חזרנו למאדהאוס) להראות לכולם מהיכן משתין הדג כששחררו את Highschool of the Dead, אך הסדרה התעלתה מעל לכל הציפיות ועשתה בית-ספר לסדרות אחרות בז’אנר, עד שספק אם ימהרו לבקש מהם שוב משהו כזה. אבל כעת, עם Hunter x Hunter בפתח, נתנו ליוצרים “להתפרע” עם סדרה ארוכת פרקים ומלאה בקרבות, משהו חריג בנוף המאדהאוסָאִי.

בד בבד, מלקטים בסטודיו את השברים מהגיחות הקולנועיות האחרונות שלהם. נכון, Summer Wars הוא הצלחה כלכלית וביקורתית, אך Redline – שהפקתו נמשכה כ-7 שנים – צובר הפסדים (בעיקר לאור עלותו חסרת התקדים), הסרט של Trigun הופק בגלל פליטת פה – הרי שהכבוד היפני לא מאפשר להם לא לעמוד בהבטחות – ו-Tibetan Dog הספיק כבר להפסיד ל-Colorful בפסטיבל אנימציה צרפתי, הרבה לפני שיצא לאקרנים ביפן. השמועות אף אומרות שביצועי הקופות של הסרט בסין לא בשמיים. בקרוב הם עומדים לשחרר Toaru Hikuushi e no Tsuioku, שצפוי להיות הסרט האחרון
שלהם בשרשרת רבת שנים. מה קורה עם הפרויקטים הבאים שלהם? שאלה יפה. כולנו יודעים שעל ערש דווי, הבטיח מאסאו מארויאמה [האיש שבלעדיו הסטודיו לא היה קיים] לסאטושי קון הגוסס כי סרטו, “מכונת החלומות”, יושלם וייצא לקולנוע. כולנו גם שמענו שהפקת הסרט נכנסה לפול ספיד לפני מספר חודשים. אממה, מארויאמה אמר בפאנל השנה דברים לא משמחים: הפקת הסרט תקועה בלי מימון. הוא כמובן הבטיח שהוא יעשה כל שביכולתו להוציא את הסרט לפועל, אפילו אם זה יקח שנים (שוב הכבוד היפני עומד על הפרק), אבל עוד הוא אמר כי הוא מקים סטודיו חדש ועצמאי בשם MAPPA. מה מטרת הדבר? לא ברור, אבל כשהמפיק ראשי של סטודיו בא ואומר שסטודיו חדש בדרך, זה כנראה לא סימן חיובי.

מבין האולפנים הגדולים, מאדהאוס נחשב למערבי מכולם.
רבות מהסדרות משם הן בעלות אפיל לקהל מערבי. שום קריאות קאוואי והיתקלויות בעירום. זו אולי הסיבה שביפן נחשבים מאדהאוס ליוצאי דופן, ואת הכבוד המגיע להם הם קיבלו בפסטיבל האנימציה השביעי של קוֹבֳּה, בו מארויאמה קיבל פרס מפעל חיים (המפיק הראשון שזכה בכבוד). אך מאז הם הלכו ונהיו מערביים יותר. לצד יצירות מופת כמו החלק שלהם באנטלוגיה ב-Gotham Knight, סרט האנימה של Highlander וסדרת האנימה של Supernatural, שיתוף הפעולה של מאדהאוס עם חברות אמריקאיות הוביל לכמה מהפלופים הגדולים ביותר שלהם. הדוגמה הזכורה ביותר היא זו של Marvel, שיחדיו הוציאו לעולם כמה מהסדרות הפחות טובות שאי פעם נצפו על המסך (בעוד שאיירון-מן עוד היה סביר ולאקס-מן היו את הרגעים שלהם, וולברין ובלייד לנצח יסתובבו עם אות קין על מצחם). קצת לפני זה אני מזכיר לכם סדרה נוספת שהיה עדיף בהרבה בלעדיה: Devil May Cry, שגרמה לא רק לשטן לבכות, אלא גם לנו. את מזלם ניסו אף בתוך אמריקה עצמה, כשיחד עם Marvel Animation הם הפיקו את הסרט (ישירות-לוידיאו) “Hulk Vs”.

כבר רטנתי על הדחייה האינסופית של פרקי ה-OVA של בלאק לאגון. תוסיפו לקלחת במאים ויוצרים שעוזבים את הסטודיו (כולל סאטושי קון הלא מתחשב הזה), הקשיים הכלכליים אליהם נקלעו טרם הרכישה, ועוד… כל אלה מטילים צל כבד בדבר עתידו של סטודיו מאדהאוס.

אז מה עכשיו? הרכישה של NTV וההפקה של Hunter x Hunter מסמלות אולי תחילתה של דרך חדשה, או חזרה לימים יפים יותר. יש אפילו סיכוי שסטודיו MAPPA החדש  ימשיך בדרכו של מאדהאוס המוכר והטוב, אך בינתיים קשה להגיד משהו. ניתן רק לקוות שהסטודיו יראה ימים יפים יותר. בינתיים משדרים עסקים כרגיל, ומלבד Hunter x Hunter, תעלה באוקטובר סדרה חדשה של מוריו אסאקה (נאנה, צ’וביסט) – “Chihayafuru”, המבוססת על מאנגת ג’וסיי בעלת אותו שם. האם באמת סטודיו מאדהאוס חוזרים למסלול או שלא, נוכל לדעת רק כשנעיין בנתונים הסטטיסטיים שנה מהיום. רשמו ביומן להזכיר לי לבדוק.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם