לעשות עליה – המותגים שצריכים להגיע לישראל


 

 

ערוץ Animax ישראלי
מה זה? מדובר ברשת טלוויזיה ממותגת המשדרת מאז 2004 סדרות אנימה במדינות שונות בעולם (בחלקים שלא דוברים ערבית בכל אופן). “ערוץ אנימקס” בכל מדינה משדר את סדרות האנימה הכי עדכניות, כאשר הדוגמא הטובה ביותר להמחיש זאת היא שמשודרת בה כבר היום Fullmetal Alchemist: Brotherhood.

למה זה כדאי? תשכחו מערוץ האנימה הישראלי ששודר כאן פעם. אנימקס מסוגלת למשוך לא רק את הקהילה הישראלית, אלא גם צופים מזדמנים שלא מכירים את התחום (נו, אתם יודעים – “פשוטי העם”). מיטב הסדרות העדכניות והפופולריות ביותר מיפן, כמו Death Note ו-Gurren Lagann, עשויות למצוא את עצמן על המסכים בישראל. כמובן שהמפסידים העיקריים יהיו קבוצות הפאנסאבס הישראליות, אבל הקהילה יכולה להרוויח המון.

האם הגיור אפשרי? “Animax” שייכת לתאגיד Sony Pictures Entertainment, שכבר שידרה בישראל את ערוץ האחות של אנימקס – AXN – מספר שנים טובות. לחץ מסויים על חברת HOT או yes עשוי להניב תוצאות משמעותיות. מלבד ‘אנימקס אסיה’ (בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר להגיע לישראל), משדר הזיכיון גם את ‘אנימקס’ במדינות שונות בעולם, כמו מזרח אירופה (Animax Eastern Europe) ואפילו אפריקה. לא חסר לנו עם מי לעשות עסקים. חברת HOT אף אמרו כי הם לא שוללים את הרעיון ובוחנים את הערוץ לשידור עתידי בישראל. בינתיים מי שמעוניין לצפות ב-Animax בישראל יכול לשלם לחברת אורנג’ כדי לצפות בהיצע דל של תכני הערוץ בסלולארי, רחוק מהדבר האמיתי.

 

Shonen Jump ישראלי
מה זה? מגזין המאנגה הפופולארי ביותר בעולם. מזה עשרות שנים שהמגזין נמכר במיליוני עותקים ביפן, כאשר ממנו יצאו הסדרות הגדולות כמו Naruto, Bleach, Gintama, Death Note, Kenshin והרשימה עוד ארווווכה. ב-2003 המגזין זכה לאח צעיר דובר אמריקאית, כאשר מאז הוא החל לקבל עוד ועוד אחים קטנים במדינות שונות בעולם. לא כולם תחת המותג “שונאן ג’אמפ” (כמו “!Banzai” הגרמני) אבל כן עם אותן הסדרות.

למה זה כדאי? אני לא הראשון שחשב על הרעיון ובטח שלא האחרון. מגזין שונאן צעיר ורענן המתפרסם בישראל על בסיס שבועי בעברית הוא רעיון לא רע. עוד אפשר להתווכח על טיב התרגום והאם זה באמת כדאי, בייחוד כשאפשר להשיג בארץ את המגזין המקורי ביפנית או הגרסא האמריקאית. אבל עברית שפה יפה וגם מגזין בעברית עשוי להכניס את ישראל לחוג יוקרתי של מדינות שמגזין מאנגה קבוע הוא דבר שבשגרה אצלם. מה גם שכמו הסדרות שמשודרות בעברית בטלוויזיה הכניסו מעריצים חדשים לתחום האנימה, מגזין שונאן ישראלי עשוי ליצור את אותו האפקט לדור הבא.

האם הגיור אפשרי? זה לא-לא אפשרי, אבל במידה וזה יקרה ספק אם נזכה לראות “Shonen Jump! Israel” שוכן באותו מדף לצד “בלייזר” ו”לאישה” בעתיד הקרוב. תעשיית הקומיקס האמריקאית לא זכתה לתרגומים ישראלים אותנטיים, אז לא נדמה לי שחברת הפצה ישראלית תסכים להשקיע בתחום המאנגות. אבל אם תשלחו מספיק מכתבי בקשה להוצאת “ידיעות אחרונות” למשל, אולי בעשור הקרוב תוכלו להזמין מנוי.

 

מסעדת קוספליי
מה זה? כאילו לא חלמתם על זה בחלומות הכי פרועים שלכם. התופעה צצה לראשונה בשנת 2000 כאשר תרבות האוטאקו ביפן הניבה רעיון מבריק נוסף: מסעדת קוספליי בה המלצרים לבושים בתור עוזרים בתלבושות צרפתיות אלגנטיות. השירות, בניגוד לבתי קפה רגילים, לא מסתכם ביחסי מלצר-לקוח, אלא עובר ליחס ביתי וחם יותר כאשר המלצרים מתייחסים ללקוחות המין השני כאל ‘האדונים’ שלהם. הפופולריות של המסעדות האלה גדלה כל-כך הרבה, שכבר ניתן למצוא אותן במדינות אסיה רבות, כמו גם בקנדה וארה”ב.

למה זה כדאי? השאלה האמיתית צריכה להיות ‘למה זה לא כדאי’, כי באמת שאני לא מצליח לחשוב על סיבות. מסעדת הקוספליי, במיוחד ה”מייד קפה” [Maid Cafe], תביא עימה שורה ארוכה של אוטאקואים שיעמדו בתור. כמובן שחצי מהלקוחות “בטעות” ישפכו קפה על הריצפה רק כדי לראות את המלצריות מתכופפות ומנקות (לא רעיון שלי! נשבע). מנגד, ה”באטלר קפה” [Butter Cafe], על-אף שהוא פחות פופולרי ונפוץ, עשוי להתאים מאוד ללקוחות הפאנגירלס הישראליות ואפילו לסתם נערות ישראל שיזכו לצבוט למשרתים בטוקסידו איזורים רגישים בגוף.

האם הגיור אפשרי? שאלה יפה. לא חסרים בישראל פאנגירלס ופאנבויס שיסכימו ללבוש את הבגדים האלה ולשרת לקוחות בתור אדונים. אבל כמה זמן יעבור לפני שהמשטרה תפשוט על המקום בחיפוש אחר פדופילים וגם תמצא כאלה? בשביל האותנטיות, אפשר לייבא לישראל יפניות אמיתיות שיעבדו כמלצריות, כי מה יותר חמוד מזה? בהיעדר תקציב, אפשר להסתפק בפועלים תאילנדים ופיליפינים (אף אחד לא ירגיש בהבדל). בכל אופן אם לפתוח “מסעדת קוספליי” בישראל (לא חשוב אם מייד קפה או באטלר קפה), זה צריך להיות בת”א…העיר השפויה היחידה שמוכנה לנסות דבר כזה. למרות שיהיה מעניין לפתוח סניף גם בירושלים או בני ברק רק בשביל התגובות (תחושת בטן: הם עוד יתגעגו למצעד הגאווה).

 

פוקי
מה זה? החטיף המושלם. מדובר במקלות ביסקוויט מצופים בשוקולד. החטיף המדובר כבש את יפן ב-1966 בערך כמו שביסלי כבש את ישראל, ולמרבה ההפתעה הוא לא מכיל דגים. את מקלות הפוקי ניתן למצוא בטעמים שונים נוספים כמו תות, כרמל מרשמלו וכלב-ים. סתם , אין מרשמלו. החטיף כבר הספיק להגיע למדפים בחנויות ברחבי תבל, ביניהן קנדה וארה”ב שם הוא נמכר בסופרמרקטים אסיתיים (הם לא כאלה נדירים כמו שזה נשמע).

למה זה כדאי? כי זה טעים. יצא לי להתנסות עם מקלות פוקי בטעם שוקולד אחרי שהמורה ליפנית של אח שלי חזרה לא מזמן מיפן והביאה עימה סטוק שלם של החטיף הזה. אין בו שום דבר מורכב מלבד מקלות ביסקוויט מצופים שוקולד. הכי כיף לאכול אותם בזוגות והם הנשנוש האופטימלי מול הטלוויזיה: לא מלכלך, טעים ותמיד יש חשק לעוד. בארוחות משפחתיות ואירועים אפשר לשים צלוחית קטנה מלאה במקלות פוקי להנאת האורחים, מה שיוציא אתכם מגניבים. אבל הכי חשוב זה כמובן מפגשים וכנסים – הפוקי עשוי להפוך ללהיט, לא רק בגלל שזה יפני.

האם הגיור אפשרי? מדובר במוצר פופולרי ביפן ונמכר בעולם כולו. אני בטוח שיבואן ישראלי פרטי עשוי לייצא את החטיף לישראל. אם לא, מה שיפה במקלות פוקי הוא שניתן להכין אותם לבד! לא רק שאפשר, אפילו ניסיתי לעשות זאת עם מיכל (קצת בייגלה והרבה שוקולד)…היה לא רע דווקא, יחסית לעובדה שלא הוצאנו את המלח מהבייגלה. רוצים לנסות בעצמכם? תקראו את המתכון שלא מכיל בייגלה ושיהיה לכם בהצלחה. לא מצליחים? תסתפקו בלראות אנשים אחרים עושים שטויות עם מקלות פוקי באינטרנט. על ריקוד הפוקי שמעתם? אם זה מטומטם, לא ראיתם עדיין את הפרסומות שהכינו לזה (“It Will Make You Fly”).

 

מכונות פאצ’ינקו
מה זה? מדובר במכונות הימורים בידור שניתן למצוא בכל ארקייד יפני. המשחק מזכיר קצת פינבול, כאשר המטרה היא להשיג מספר רב של כדורי ברזל. אולמות הפאצ’ינקו ביפן הן כמו דוכני שאוורמה בישראל: ניתן למצוא אותם בכל חור, הם תמיד צפופים, מלאי עשן ויוצאים מהם מופסדים. 

למה זה כדאי? א’ – זה ממכר, תשאלו את מאות אלפי אנשי העסקים היפנים שיושבים מול הדבר הזה שעות על גבי שעות. ב’ – כי אולי בישראל לא נוכל להפוך את זה לשיטת הימורים בהסוואה, אבל זו יכולה להיות אטרקציה טובה מאוד בכנסים או אפילו אולמות ארקייד ישראליים (כי בינינו, נמאס כבר מהוקי אוויר). ניתן אף לארגן תחרויות קטנות נושאות פרסים. מכונות הפאצ’ינקו כמובן שלא יפנו רק לקהל האוטאקואים, אבל כדאי מאוד שלא תציגו אותם בפני קשישים…כי לא תראו אותם יותר לעולם. עוד דבר יפה בפאצ’ינקו שהמשחק לא מבוסס על מזל, אלא על מיומנות. ככל שמשחקים שעות רבות יותר צוברים יותר ניסיון. יותר ניסיון = יותר כסף…כלומר כיף, כן…כיף.

האם הגיור אפשרי? מכונות הפאצ’ינקו לא משווקות כמעט בשום מקום אחר מחוץ ליפן. ניתן למצוא מכונות פאצ’ינקו לילדים, אבל הן לא קרובות לחוויה האמיתית. העניין הטכני, החוקיות וכנראה חוסר פלח שוק פוטנציאלי הם שימנעו ממכונות הפאצ’ינקו להכות בישראל. נו טוב, מי בא להוקי אוויר?

*למידע נוסף על מכונות פאצ’ינקו ומשחקי ארקייד ביפן: משחקי מכונה בארץ השמש העולה / דנה פאר, YNET

 

ספריית מאנגה ואנימה
מה זה?
ספריית מאנגה ואנימה, מה יש להסביר? בכל העולם ספריות ציבוריות רבות מקדישות מחלקות שלמות, אפילו קומות, שמוכרות ווליומים ומגזינים של מאנגה מכל הסוגים. לפעמים אפילו ניתן למצוא ספריות יחודיות למאנגה בלבד. זה גם המקום המושלם למכור סדרות וסרטי אנימה על DVD (או וידיאו אם מישהו זוכר) אותם ניתן גם למצוא בספריות סרטים ייחודיות.

למה זה כדאי? לא שאני מזלזל חלילה בקומיקאזה ו-CNV שהפעילות שלהם מבורכת, אבל ישראל זקוקה למשהו גדול ונרחב…אולי אפילו רשת…בה אנחנו כקהילה יכולים לרכוש ולהשאיל מאנגות (או כמו שקורה בארה”ב – להתנחל בחנות מאנגה כדי לקרוא ולא לשלם). לגבי הפוטנציאל של ספריות שמוכרות ווליומים ב-DVD של הסדרות הפופולריות, אני לא חושב שהדבר עשוי לתפוס בגלל תפוצת הפאנסאב, הקמצנות הישראלית וקהל שוק דל יחסית. מה שכן אפשר להציע הוא הקמה של איזורים נפרדים לסדרות אנימה ומאנגה בבלוקבאסטר או בספריות מאנגה.

האם הגיור אפשרי? לא רק שהוא אפשרי, הוא בדרך! פרוייקט ספריית מאנגה צובר תאוצה בימים אלה בישראל (לפרטים נוספים). עוד לא מדובר בדבר האמיתי, אבל זו כן התחלה מבטיחה ואחד הפרוייקטים המסקרנים בישראל. מי יודע, אולי זה יתפוס לגבי הספרייה השכונתית שלכם גם.

____________________
מכירים עוד מותגים, רעיונות, מוצרים וחנויות שצריכים לדעתכם להיות בישראל? בשביל זה הומצאו הטוקבקים.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם