אם זה רק היה אנימה: עלייתם של הסרטים


אני אוהב סרטים. לכל השדים, אני לא מתבייש להודות שאני אוהב לראות סרטים יותר משאני אוהב סדרות אנימה. יש כל-כך הרבה מהם, עד שאחת החרטות הגדולות ביותר שלי בכך שבני-אדם חיים רק 80 שנה זה מפני שאין מספיק זמן לראות את כולם, ובזמן שצופים ומשלימים עוד ועוד קלאסיקות, מתווספים לרשימה שוברי קופות חדשים שיצאו ממש עכשיו מהתנור. אני מודע לכך שאנימה היא גם מדיום קולנועי רחב אופקים בפני עצמו, והתעשייה הניבה סרטים גדולים בתחומם (כל סרט של מיאזאקי, הסרטים של סאטושי קוֹן והקלאסיקות של מאמורו אושי), וכבודם במקומם מונח.

אך כעת כשהוליווד רואה לנכון להפיק סרטים מבוססי אנימה, מדוע שתעשיית האנימה לא תמצא לנכון לעולל את אותו הדבר להוליווד? יש המון קלאסיקות וסרטים טובים שהיו יכולים לעבוד לא פחות טוב כשהם דוברים יפנית. בכתבה הזאת אני אבחן מספר סרטים שאני אוהב אישית, אבל כמובן אשאר נאמן למציאות ולא אשחיט אף קלאסיקה הוליוודית; עוד לא נולד היפני שיכול לעשות את “התפוז המכני” יותר טוב מסטנלי קובריק, ואפילו אם סטודיו ג’יבלי יקחו על עצמם את הפרוייקט, “אפוקליפסה עכשיו” תיראה רע מאוד מחוץ לגרסא המוכרת (“Watashiwa Daisuke Smellu no Nipalu-Palmu kono Ohayo”), לכן סרטים קלאסיים טובים כמו “הסנדק”, “חומות של תקווה” וכו’ ישארו מחוץ לתמונה.

אינדיאנה ג’ונס

מה זה:
טרילוגיית הסרטים החביבה עלי, זה מה (אין סרט רביעי. אני בהכחשה). ארכיאולוג בעל סקס אפיל יוצא למקומות שונים בעולם על-מנת למצוא אנטיקות ולהביא אותם למקום אליו הם מיועדים: המוזיאון. בדרך הוא מצליף עם השוט שלו בכמה נאצים, מטיס מטוסים, מתפלש בביוב ופותר חידות – כל זאת בהומור וסטייל האופיניים מאוד לסדרת הסרטים.

הטרילוגייה המקורית שיצרו סטיבן ספילברג וג’ורג’ לוקאס הפכה את כל אחד מהסרטים שלה לאגדה; “שודדי התיבה האבודה” הוא קלאסיקת הרפתקאות קולנועית שאף פעם לא נמאס לראות, “המקדש הארור” ימשיך לעורר מחלוקת בדבר היותו הסרט הפחות מוצלח בסדרה (מזל שיש את הסרט הרביעי שגורם ל-“המקדש הארור” להיראות כמו יצירת אומנות…אה רגע, שכחתי שאין סרט רביעי) וכמובן “מסע הצלב האחרון” שלדעת רבים (ולדעתי) הוא הסרט הטוב בסדרה…והעובדה שראיתי אותו למעלה מ-5 פעמים מעידה על כך. מדובר באחת הסדרות הבודדות שרכשתי את כל מארז ה-DVD שלה בלב שלם, ועל-הדרך תהיתי מדוע יש בה דיסק רביעי שכתוב עליו “ממלכת גולגולת הבדולח”, כי לא זכור לי שיש סרט נוסף (ששיאה לה בף ישחק בסרט של אינדי? כן בטח). מיד זרקתי את הדיסק לפח, זו בטח מתיחה.

למה אנימה: אם אני מוכן לסכן את הטרילוגייה החביבה עלי בהימור הזה, כנראה שאני ממש מאמין בו. הסגנון היחודי של הסדרה מתאים לדעתי לאנימה-סטייל, בעיקר כי היפנים אוהבים להראות נאצים בהרבה סדרות, ובאור מופרח ודמיוני – ממש כמו באינדיאנה ג’ונס (בסרט השלישי אינדי נתקל בהיטלר, וזה מצידו מעניק לו חתימה. יותר מופרח מזה אין, בעיקר לנוכח הסאבטקסט שהאריסון פורד, מי שמגלם את אינדי, הוא יהודי כשר).

סרט אנימה של אינדיאנה ג’ונס יכול לקחת את הסדרה למימדים רחוקים יותר. קודם כל להתאים את הסדרה לקהל החדש, אולי אפילו לתת לאינדי לחקור את הפולקלור היפני, כששוב הנאצים בעקבותיו. אחרי סרט אחד שכבר עסק ביהדות (ארון הברית בסרט הראשון), סרט אחד שעסק בנצרות (הגביע הקדוש בסרט השלישי), סרט שעסק בשבטים מסוכנים (השני החביב) וההוא שעסק בחייזרים (הרביעי עם מר לה באף), ניתן ואף רצוי ליצור סרט שקשור בדת השינטו, הבודהיזם או המיתולוגיה היפנית. גם הפעם “אינדיאנה ג’ונס” יצטרך להתחרות במירוץ נגד הזמן, בדיוק כמו שהסדרה יודעת לעשות, ואני מאמין שגם סרט אנימה ידע להתמודד עם זה מצויין.

מלחמת הכוכבים
מה זה: בואו נשאר רגע עם ג’ורג’ לוקאס. קצת לפני שהארכיאולוג חסר המזל כבש את המסכים, מיליוני מעריצים מכל העולם ניסו להילחם עם חרב אור (וכתוצאה מכך אושפזו). מה שהיה טוב בטרילוגייה המקורית היא השילוב בין מה שהיה טוב באינדיאנה ג’ונס, רק עם עולם עשיר בחייזרים, חלליות, מלחמה פוליטית עקובה מדם וקצת טלנובלה (“Luke, Come to Pappa”).

כל אחד מהסרטים הראשונים, ו-“האימפריה מכה שנית בפרט”, הציגו בפנינו את הרפתקאות לוק סקיווקר בדרכו להיות ג’דיי מאומן. בדרך הוא פוגש חייזר ירוק מזדקן ששכח איך לדבר נכון, מתגבר על תסביך אב שבעצמו יש לו מספר תסביכים, שומע משפטים קלישאתיים מפיו מורהו המזדקן וגם מנהל רומן עם אחותו. כן, כל המרכיבים להצלחה בטוחה.

למה אנימה: כל אותם המרכיבים הם בדיוק מה שסרטי אנימה צריכים בשביל להיחשב לקלאסיקה טובה. סרט אנימה יכול להעצים את כוחותיו של דארת’ ווידר ולהפוך אותו מחצי מכונה עם בעיות אסמטיות קשות למכונת מלחמה אכזרית ומשומנת היטב…עם בעיות אסמטיות קשות. סרטי האנימה אף יכולים להמשיך את העלילה בדמות טרילוגייה שלישית, שעד היום לא יודעים אם כן תבוא-לא תבוא. אני רק מבקש, אם יהיה סרט אנימה – שלא יתמקד בטרילוגיה החדשה (פרקים 1-3). לא שלדעתי הם היו רעים – הסרט השלישי, “נקמת הסית'”, מצטרף לאותה שורה עם הסרטים המקוריים (וב-DVD ששוכן אצלי בגאווה על המדף צפיתי כ-3 פעמים). פרקים 1-2 לעומת זאת נמצאים באותו מימד בו נמצא הסרט הרביעי והלא-קיים-מבחינתי של אינדיאנה ג’ונס.

שליחות קטלנית
מה זה: היי יש פה רובוטים והם נראים כמו בני-אדם! רגע, למה ארנולד שוורצנייגר עירום? Oh…MY Eyes! הרובוטים מהעתיד והם רבים מכות. הנה הם שוב רבים מכות. רגע…הם עדיין רבים מכות. היי חידוש; הם רבים מכות בזמן מרדף מכוניות! יש איזה סיפור מצוץ מהאצבע על מלחמה בעתיד בין בני-אדם לרובוטים, והרובוטים שלחו רובוט לעבר שיחסל את האמא של מנהיג בני האדם (בסרט הראשון) או את מנהיג בני-האדם בכבודו ובעצמו (בסרט השני). הם כנראה לא לומדים מטעויות מפני שהם ממשיכים לנסות את אותו הדבר בסרט השלישי, כשההבדל היחיד הוא בעוצמה של הרובוטים.

ג’יימס קמרון יצר את אחד מהסרטים המהפכניים של שנות ה-90. “שליחות קטלנית” הראשון היה סרט אקשן מהשורה הראשונה, אך זה “שליחות קטלנית 2” שהביא את הבשורה, עם אפקטים ופעלולים שעוד לא נצפו בתקופה ההיא. מדובר בקלאסיקה שהשפיעה רבות על סרטי אקשן עתידיים, ובטח גם על מספר סדרות מאנגה (ביניהן “Black Lagoon”). הסרט הרביעי, שפתח טרילוגיה חדשה המתרחשת בעתיד, יצא בקיץ 2009 לאקרנים ונכשל אפילו יותר מהממשלות האחרונות בישראל, מה שמציב סימן שאלה גדול מעל קיומם של הסרטים הבאים (למרות שלדעתי מדובר דווקא בסרט לא רע בכלל…הרבה יותר מוצלח מהשלישי בכל אופן).

למה אנימה: כי זה דורש. איזו עוד מדינה מתמחה בקרבות רובוטים ססגוניים? אני בקלות יכול לראות את סדרת “טרמינייטור” עוברת למסך היפני. אפילו העלילה הבנאלית מתאימה בול, והרעיון הכללי יכול לעבוד מצויין. אין אפילו צורך לחדש או לעשות רימייק אנימה, גרסת האנימה יכולה פשוט להרחיב את העולם שנבנה בהוליווד. למשל סיפור צדדי על רובוטים שנשלחים לחסל חברי מחתרת עתידיים אחרים מלבד ג’ון קונור המנהיג, או אפילו קרבות נועזים מתוך העתיד עצמו. בכל אופן, הפוטנציאל הוא ענק, כמו שרירי החזה של ארנולד.

אל תשכחו שסדרת טלוויזיה כבר יש ל-“טרמינייטור”, והיא לא רעה בכלל (תדליקו טלוויזיה מדי פעם, אין צורך להוריד אפילו). גרסת האנימה של “שליחות קטלנית” יכולה להיות אפילו OVA, כי הפקות הישר ל-DVD יותר איכותיות ויקרות מכאלה שנועדו לשידור בטלוויזיה, ולטרמינייטור עם כל הפעלולים מגיע לא פחות מזה. אין לי ספק שגרסת אנימה עשויה להצליח בגדול, ואם היפנים מתעקשים לעשות משהו מקורי, תמיד אפשר להראות איך הרובוטים מהעתיד נשלחים ליפן כדי לגנוב להם טכנולוגיות שיעזרו להם בעתיד. אסטה לה ויסטה, בייבי.

היי סקול מיוזיקל
סתם סתם. רק בדקתי אם אתם עירניים.

בונד, ג’יימס בונד.
מה זה: אחרי 20 סרטים ו-200 מכוניות מתפוצצות לא הגיע הזמן קצת לחדש? בואו נודה, הסרט האחרון בסדרה – הקוואנטום של נחמה – לא עשה צדק לסדרה, שנראית כאילו היא מנסה להיות מגניבה בכוח. אז נכון, סרט פחות מוצלח אחד לא הופך את הסדרה לרעה, בייחוד אחרי ש-“קאזינו רויאל” נחשב להצלחה קופתית וביקורתית כאחד (ובצדק). כל הסרטים, בעיקר לפני החידוש עם דניאל קרייג, עוסקים בסוכן חשאי שבכל פעם מסכל מזימה של גורם עוין אחר. בין אם זה רוסים, סינים (וביניהם אין הרבה הבדל, שניהם מטורפים) או גורמים עוינים מהבית (“גולדן איי”).

כמובן שהוא עושה זאת בסטייל, עם חליפה שאף פעם לא מתלכלכת, מכוניות יוקרתיות שיודעות לתמרן יותר פעלולים מהבאטמוביל ושעון שיורה לייזר. על הדרך הוא רוצה את המרטיני שלו מנוער, לא מעורבב. או שזה הפוך? למי אכפת, הבן-אדם אלכוהוליסט, בואו נודה בזה כבר. תמיד הפליא אותי גם שעדיין לא יצא למר בונד לבקר בישראל, יש פה מספיק מזימות טרור לסכל. מצד שני אפשר להבין גם למה. אני יכול לראות אותו מבקש את המרטיני שלו בקיוסט תל-אביבי ומקבל במקום זה ערק לפנים.

למה אנימה: כמו שאמרתי, צריך לחדש. גרסת אנימה יכולה ללכת רחוק יותר מכל הסרטים. נכון ב-“למות ביום אחר” ברוס פירסנן רוכב על אופנוע קרח כשלווין יורה עליו קרן לייזר ענקית, שזה כנראה שיא האקשן המופרח בתולדות הסדרה, אבל אני מתכוון לחידוש לאו דווקא בתחום האקשן; גרסת האנימה יכולה לחקור דווקא את עברו של בונד, איך הוא בכלל הגיע להיות סוכן חשאי. הסרטים האחרונים מתעסקים בתחילת דרכו של בונד כסוכן חשאי, אך הם עדיין לא הראו איך הוא הגיע לאן שהגיע. מי היו ההורים שלו? איפה הוא גדל? מה היו הציונים שלו בבית הספר והאם זה בכלל מעניין?

זה אולי לא נשמע כמו משהו שמתאים לאנימה, אבל על הדרך אפשר לאנמת (יענו ‘להפוך לאנימה’) את הדילמה המוסרית שהוא עובר לפני הרצח הראשון שלו, ואיך הוא הופך מבן-אדם מוסרי רגיל לסוכן חשאי שיורה בלי לחשוב פעמיים, כלומר לאחד מהג’יימס בונדים שכולנו מכירים (רצוי בגרסא של דניאל קרייג, הוא אלים ומגניב יותר). אה כן, ולא שכחתי שכדאי מאוד שכל ההרפתקאה תתרחש בכלל ברחובות יפן ועל הדרך הוא ילחם מול הרובוטים העתידניים מ-“שליחות קטלנית”…או שלא. העיקר שנראה משהו.

רשימת שינדלר פוגש את קיל ביל
למה אנימה: רגע, תקשיבו לי. ברצינות. אם לקווינטין טרנטינו מותר לחולל את השואה הלאומית בסרט בו יהודים טובחים בנאצים כאילו היו…נאצים, למה שלא יהיה איזה סרט אנימה בסגנון? עוד לא היה סרט אנימה שעוסק בשואה בצורה ממשית, ואם כבר לעשות אחד…יש לכך שתי דרכים:

הראשון הוא לתת לבמאי של “קבר הגחליליות” לביים משהו בסגנון רשימת שינדלר. הוא כבר הוכיח שהוא יודע ליצור דרמה מלחמתית טובה מנקודת מבט של אזרחים חפים מפשע שמאבדים את היקר להם. משהו כמו על שני אחים צעירים שנשלחים למחנה ריכוז, מופרדים ממשפחתם שנשלחת אלוהים יודע לאן, והסרט ידגיש את הפחד שלהם ונסיון השרדותם בין גדרות המחנה. רק לחשוב על זה גורם לי לרצות לבכות, ולכם?

הדרך השניה היא “טרנטינו Way”. אותם שני ילדים, הפעם פחות תמימים, מחפשים נקמה. הם מקימים בריגדה יהודית של בני-נוער יהודים שעברו ניסויים אצל ד”ר מנגלה…מה שהעניק להם כוחות על-אנושיים (כן, כמו האקס-מן), והם יוצאים להרוג כל מה שזז, כשהמטרה הגדולה היא המנהיגים הגדולים: הימלר, אייכמן, הרמן גרינג, רודולף הס ואחרון אך לא חביב, היטלר. ממש כמו ב-Kill Bill. לא משנה באיזו דרך יופק סרט שכזה, אני אשלם את מיטב כספי לראות אותו בקולנוע (ובואו נודה, סרט כזה אם אכן יופק יוקרן בקולנועים בארץ).

שודדי הקריביים
מה זה: ההוכחה שדיסני יכולים להפיק גם סרטים עם אופי אלים ומטורף, מה שיכול להרגיע את כל המודאגים מהרכישה של מארבל. שודדי הקריביים היא אחת הטרילוגיית המצליחות בהסטוריה, עם סרט ראשון שהפך במהרה לקלאסיקה ושני סרטי המשך שנויים במחלוקת (בעיקר השלישי, את השני כל-כך אהבתי שאפילו רכשתי את עותק ה-DVD שלו).

הרבה פיראטים מלוכלכים, אנשי אצולה, קרבות פוליטיים, אגדות שקמות לתחייה וג’וני דפ אחד. ג’רי ברוקהיימר כנראה ידע מה יש לו ביד, והפיק סדרת סרטים שכל כולה היא דגש אחד: הנאה נטו. הדמויות המופרכות, החל מדייבי ג’ונס ועד קפטן ג’ק ספרו, הופכות כל סרט למשהו נפרד בפני עצמו, וגם הסרט הרביעי שיצא ב-2011 (“On Stranger Tides” שכנראה יתבסס על ספרו של טים פאוורס) צפוי להיות להיט.

למה אנימה: זוכרים לפני שיצא “האביר האפל” לאקרנים, שוחררה OVA שמספרת מה קרה לחובב העטלפים בין הסרט הראשון לשני? בטח שאתם זוכרים, היא אפילו נמכרת בחנויות בישראל. אין סיבה שגם הפעם לא יהיה משהו דומה. הסרט הרביעי צפוי לפתוח טרילוגיה חדשה ו-OVA לשודדי הקריביים שיקשר בין שתי הטרילוגיות הוא לא רעיון רע, ואפילו גם לא כזה מופרח.

אז כן, “שודדי הקריביים” בלי ג’וני דפ זה לא ממש שודדי הקריביים. אבל הסרט השלישי של באטמן יהיה בלי הית’ לדג’ר, זה אומר שלא תבואו לראות את הסרט? בטח שתבואו. זה אומר שסבלתם מה-OVA? בטח שלא. והיי, עם קצת מזל אולי ג’וני יסכים לדבב את דמותו ב-OVA שתצא. אה רגע, אני כבר מפליג רחוק מדי (הבנתם? “מפליג”? כמו פיראט!). קודם שתהיה גרסת אנימה, אחר-כך נדבר.

ספיידרמן
מה זה: העכביש הסרקסטי המפורסם בעולם. שלושת הסרטים מהטרילוגייה המקורית הניבו בערך 2.5 מיליארד ברחבי העולם, וזה הרבה מאוד. הסרט הראשון שיצא ב-2002 זכה להצלחה מסחררת, ונחשב כנראה לפורץ דרך לקראת גל סרטי הקומיקס המודרניים שיבואו לאחר-מכן (אני מתעלם לרגע מכך שהסרט הראשון של אקס-מן הגיע קודם). הסרט השני לוקח את הסיפור רחוק יותר ונחשב גם מוצלח עלילתית וגם לסרט טוב, ואת שני הסרטים האלה יש לי על גבי וידאו והצפייה בהם לא נמאסת.

הסרט השלישי (בו כבר השתדרגתי ל-DVD) לא כזה גרוע כמו שעשו ממנו, לא לדעתי בכל אופן. הוא מעז לשנות קצת את חוקי המשחק, ולמרות מספר גדול של פאקים עלילתיים שמצויים בו וצירופי מקרים שמעלים את שתי הגבות, יש בו את הנוסחא המנצחת. אני אישית לא יכול לחכות לסרט הרביעי בסדרה עתיד לצאת אף הוא ב-2011, וישחזר את הקרב ההסטורי בין איש העכביש לשודדי הקריביים שהתקיים ב-2007 (אם מישהו תהה למה עדיין לא הוכרז הסרט השלישי של “באטמן”, זה על-מנת שהוא ימנע מקרב הענקים הזה, ויקח את הקופה ללא מתחרים רציניים ב-2012). אולפני קולומביה אגב הכריזו כבר על הסרט החמישי והשישי, שיופקו בו-זמנית ותהיה בין שניהם המשכיות בעלילה, כמו שהיה עם שודדי הקריביים 2 ו-3.

למה אנימה: אם באטמן הצליח, גם ספיידי יצליח. קודם כל גרסת האנימה של ספיידרמן היא כנראה הדבר הכי אפשרי מבין כל הסרטים שהוצגו עד עכשיו, כל זה בגלל שיתוף הפעולה בין אולפני MADHOUSE למארבל, שיתוף במסגרתו מאדהאוס יפיקו סדרות אנימה לגיבורים המוכרים (איירון-מן ו-וולברין צפויים לצאת באביב). אני מקווה שכאשר תצא סדרת האנימה, יהיה לה קשר לסדרת הסרטים המוצלחת, אבל אם לא – רצוי מאוד שהיא תעבד את הסיפור של “Ultimate Spider-Man” שמחדש את כל הסיפור לטובת הדור הצעיר, ועושה זאת עם הרבה יותר סטייל. הסיפור עצמו יכול ללכת למחוזות פנטזיים אפילו יותר, משהו שסדרת הסרטים של סם ריימי נמנעה לעשות עד כה. מימדים אחרים ונבלים מעוותים יותר, כמו בסדרת הטלוויזיה ההיא ששודרה בערוץ הילדים עם טל מוסרי.

למזלנו הרב, ספיידרמן הוא גיבור קצת נפרד בתחום ההוליוודי; הזכיון לסדרת הסרטים שייך לאולפני קולמביה, שלא מחזיקים בשום גיבור-על אחר (גוסט ריידר לא נחשב), לכן גם ספיידרמן לא יהיה כלול בסדרת סרטי “הנוקמים” אותם יפיקו אולפנים מתחרים. אולפני קולומביה מאידך שייכים לחברת סוני…שהם מצידם חזקים מאוד בתחום הפצות האנימה ביפן ובעולם, וגם הפיצו את הסרטים של סאטושי קון (פאפריקה, סנדקי טוקיו) אותם הפיקו…אולפני מאדהאוס! אני מקווה שהבנתם לאן אני חותר. בכל אופן, הימור שלי: נראה אנימה לספיידרמן עד 2011.

סרטי אימה (יום שישי ה-13, סיוט ברחוב אלם, האלווין…)
מה זה: אחד הסממנים הבולטים של שנות ה-80: סרטי אימה בכיכובם של רוצחים מעוותים, החל מפרדי קרוגר, דרך ג’ייסון וורהיס, מייקל מאיירס ועד הארי וורדן. לרובם ככולם יש תעווה מיוחדת לבני-נוער אמריקאיים, אותם הם שוחטים במגוון הדרכים. מיטב מבימאי הקולנוע הנחשבים של הוליווד עשו חלטורות בנושא, ביניהם סטנלי קובריק, פרנסיס פורד קופולה, רומן פולנסקי, דיוויד קרוננברג וסם ריימי (שאפילו עד היום ממשיך בתחום, עם “קחי אותי לגיהנום” החדש שלו).

לסרטים עצמם אין שום תחכום, ונועדו להגביר את אפקט הגועל, המתח והפחד. בשנים האחרונות הסרטים עושים קאמבק למסכים, עם רימייקים לכל הקלאסיקות הגדולות; “Bloody Valentine” חזר בתלת-מימד עם סרט לא רע בכלל האמת, ג’ייסון חזר לשחוט בני נוער ב-“יום שישי ה-13” המחודש, וסרטי ההמשך לרימייק כבר בדרך, ועמיתו הנאמן פרדי קרוגר יחזור למסך בשנה הקרובה עם ג’קי ארל היילי בתור פרדי (רורשאך מ-“השומרים”). גם רוב זומבי, אחרי שנמאס לו ליצור סרטי אימה מקוריים, ביים את הרימייק ל-“האלווין”, כשהאחרון יצא ממש לא מזמן. בשנה הקרובה סרט שלישי בסדרה עתיד לצאת לאקרנים, הפעם בתלת-מימד.

למה אנימה: תחשבו על אנימת אימה טובה שהיא לא היגוראשי (ולא להתחכם, “אומינקו” גם לא נחשבת). אני אתן לכם עוד כמה שניות. נו? יש משהו? בדיוק, קצת קשה לחשוב על כאלה. מוזר בהתחשב בזה שהיפנים אלופים בסרטי אימה, וז’אנר ה-J-Horror פורח ומופץ בכל העולם (בטח כולכם עכשיו חושבים על “הצלצול”). יש עוד משהו שהיפנים טובים בו, וזה סרטי סלאשר. דם ואיברים מתעופפים בכל מקום. אז למה לא לשלב את החיבה היפנית לאימה, יחד עם האהבה לדם…וליצור גרסת אנימה של אחד מהרוצחים המעוותים האלה, שהפעם יתמקדו בבני-נוער יפנים, או אפילו אוטאקואים. הו כן – אוטאקואים נשחטים כמו פרות…אך, נשמע כמו סרט כיפי. כשזה באנימציה זה אפילו הרבה יותר מגניב, כי הפעם לא מבחינים בפעלולים הזולים והגועל יכול להגיע לרמות חדשות שקשה לראות בלייב אקשן.

סרט בורקס
מה זה: מערבוני ספגטי ישראליים. הסרטים הישנים האלה, בדר”כ בכיכובם של יוסף שילוח, זאב רווח ו/או יהודה ברקן, שהדבר הכי מעניין בהם זה הבורקס שאתה אוכל בזמן הצפייה.
אבל אם באים אליהם בראש פתוח, אפשר דווקא ליהנות. קלאסיקות כמו “צ’רלי וחצי”, “חגיגה בסנוקר”, “אבא גנוב”, “אלכס חולה אהבה” וכמובן…איך לא…”אסקימו לימון”.

היום הסרטים זכורים בעיקר בזכות משפטי מפתח שאוהבים לצטט (“בחורים עירומים זה חולירע”, “מה עושה התולעת? מחפשת חכה”, “מי מתעסק זה מיקו”…). אותי גם הטריד במיוחד שאחד ממלכי סרטי הבורקס, שבכל הסרטים שלו גילם מזרחי טהור, הוא דווקא אשכנזי-אשכנזי, הלא הוא יהודה ברקן.

למה אנימה: כי מצחיק לדמיין את זה. ברצינות, נסו שניה לדמיין משפט מטומטם כמו “הוא פצוע קשה, לא יודעים מה יש לו” כחלק מאיזה סרט אנימה שהופק בשקל תשעים. אוטומטית הוא מצטרף להיכל התהילה של משפטי אנימה מטומטמים קלאסיים כדוגמת “People Die when they are Killed”. אפשר אפילו לעשות לוקליזציה יפנית לסרטי הבורקס ושיתקיימו בשנות ה-70 בפרבר יפני, כשהגיבורים הם חבר’ה צעירים ועבריינים או אנשי שכונות סלאמס, או אפילו מהגרים מקוריאה…וכאלה יש ביפן בשפע.

אם חושבים על זה לעומק, כבר יש גרסאות אנימה לסרטי בורקס. אתם מכירים הרי את האובות משנות ה-80 או תחילת שנות ה-90 שהופקו בתקציב דל ויש בהם עבריינים עם ז’קט עור, יותר מדי ג’ל בשיער, דיאלוגים חסרי משמעות וסיפור אהבה נדוש על התגברות כנגד כל הסיכויים בין נער עני מהשכונות לבין נשים רכות ועשירות. Shounan Jun`ai-gumi, סדרת האובה שמקדימה ל-Great Teacher Onizuka, עונה על ההגדרה הזאת מצויין.

איש הנצח
אוי אופס…תראו מה זה. כבר קיים סרט אנימה עתיר תקציב, מודרני המבוסס על סדרת סרטים הוליוודית ושנחשב בעיני רבים לסרט מוצלח העולה בקנה מידה עם שאר הסרטים. רבותיי, אם זה אפשרי – זה קיים. ולכל הספקנים, Frankly, my readers, I don’t give a damn, I think this is the beginning of a beautiful friendship, So go ahead – make my day, and may the Force be with you.

לקריאה נוספת:
יחלוף עם הרוח – אנימה, מאנגה והוליווד
אם רק זה היה אנימה (הכתבה הראשונה)

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם