אל הגיהנום וחזרה: ראיון עם צוות המחזה של אווטאר

בכל שנותיי כמראיין המחזות הבימתיים של קהילת האנימה בישראל (כן, של כולם עד כה. לא, אני לא זקן), אני יכול להגיד בגאווה שהייתי עד לשינויים שהם עברו (טוב אולי אני קצת זקן). אם מחזות הזמר של “אלכימאי המתכת”, “הלסינג בארץ הפלאות” ו-“הטוב הרע והמחברת” הכשירו את הקרקע לאיך שמחזמר אמור להיראות (וימשיך להיראות גם בחודשים הקרובים לאור ריבוי ההפקות שבדרך), אזי שבחודשים משמעות חדשה ללוחמי חופשהאחרונים אנחנו עדים לגל של שינויים; זה החל מסרט הלייב אקשן הישראלי של “סול איטר” שהיה (הפתעה) סרט, וממשיך בחנוכה הקרוב כאשר יעלה בכנס “בנדר קון” המחזה של “אווטאר”, השואו הראשון בשכונה שבו אף אחד מהשחקנים לא מתחיל לזמר.

על שבעת מדורי הגיהנום שהם עברו כדי להופיע, על החזרות האינטנסיביות והמכות, ומדוע דווקא בגלל שזה מחזה כדאי לכם לבוא לראות. התיישבתי לראיין את שחקני המחזה, וכשסיימתי הבנתי שמדובר במשפחה קטנה.


הדבר הראשון שקופץ לאוזן כאשר שומעים שמדובר במחזה על “אווטאר” הוא שמדובר במופע שכלל לא מבוסס על סדרת אנימה. מאחורי כך לא עומד שום מניע נסתר או תיאוריות קונספירציה, או כפי שמסבירה שיר – הבימאית והוגת המחזה: “ראיתי הרבה פרקים של אווטאר. לאחר שצפיתי במחזמר של “מחברת המוות”, חשבתי לעצמי ש-“המ…זה מה שבא לי לעשות” (כולי תקווה שהיא התכוונה להעלאת המחזה, לא להריגת אנשים). הדבר השני שמשתמע הוא כמובן המונח “מחזה”, שעד כה רבים בקהילה לא הצליחו לעכל, וממשיכים להגות את ההלחם “מחזמר”. מדוע בכלל מלכתחילה לא ללכת על הקו הפופולארי של מחזמר? גם לשאלה הזו מספקת שיר תשובה פשוטה: “חשבתי שיהיה הרבה יותר קשה למצוא שחקנים שיודעים גם לשיר וגם לשחק. חוץ מזה שבאווטאר (הסדרה) אין פסקול מיוחד, ולנו אישית אין את האמצעים הטכניים הדרושים להפקה שכזו”.

ובראיה לאחור, אתם לא מתחרטים?
מיכל, שמגלמת את דמותה של אזולה, ושועלת מחזות-זמר ותיקה בפני עצמה, מרגיעה: “לא. למחזה שלנו סאונדטראק ממש טוב שהוספנו, ואם היו מתווספים שירים זה היה מוריד מהערך שלו”.

תחרות מבטיםהרעיון יצא לדרך, אבל יש סיפור לגבש. כמו בכל תסריט, גם הצוות של “אווטאר” לא נרתע כאשר הטיוטא זכתה לביקורות שליליות; “תחילה היה תסריט נוראי, פשוט נוראי. זה היה קרוסאובר בין צבי הנינג’ה, ג’קי צ’אן ומרקו. שלחתי את זה לכל מיני אנשים שסיפרו לי שזה גרוע”, מספרת שיר ביגון עמוק “…אז התקשרתי לחברה שלי –  לימור נעמן – ושוחחנו שעה וחצי עד שגיבשנו את הקונספט המיוחל”.

טוב. קונספט יש, יוצאים לדרך עם האודישנים. רועי, שנכנס במחזה לנעליו של סאקה, מספר ש-“באותו זמן הייתי במרתון עבודה כדי לעשות מאסקרייד כושל, ורן גיא (שמשחק את זוקו) סיפר לי שיש אודישנים וזה בדיוק הצ’אנס שלי. פגשתי את שיר שהציעה לי להיבחן לתפקיד, ומיד הסכמתי. את התשובה היא החזירה לי תוך שניות (כמובן שהתשובה הרשמית הגיעה לאחר שבוע)”.

אני מצטט את ג’ורג’ בורנס שאמר ‘משחק זה עניין של כנות. אם אתה מצליח לזייף את זה, הצלחת’. תהיתי האם השחקנים בהפקה הצנועה הזו התקבלו על סמך יכולות משחק, או דווקא לפי הדמיון בינם לבין הדמות שהם מגלמים. רועי ממשיך לספר ש-“שחקנים התקבלו בזכות הדמיון בינם לבין דמויות הסדרה, וישנם שחקנים – כמוני לדוגמא – שהתקבלו עקב כישורי משחק”.

“רועי ממש לא דומה לסאקה במראה” אומרת מיכל, “אבל באישיות הוא בּוּל כמוהו”.
למרות האודישנים המוצלחים, השחקנים היו צריכים להתכונן רבות לדמות שלהם. יובל משתפת שהייתה צריכה לישון בתוך קרחון כחלק מההכנות שלה לדמות של אנג. רן גיא עשה זאת בדרך נורמלית יותר: “ראיתי את כל הפרקים בסדרה, והתמקדתי במיוחד בפרקים בהם הופיע זוקו. ראיתי את השינוי שעבר עליו לאורך הסדרה וראיתי איך הוא מגיב ומתנהג לאורך העלילה”. בעצם טעיתי בעניין הנורמליות: “…חוץ מזה גם הייתי עסוק בלשמוע מוזיקות אימו ולחתוך ורידים פעם בשעתיים”.

השחקנים התקבלו, התסריט גובש, והגיע הזמן לצאת לדרך המייגעת שנקראית “חזרות”. רן גיא סיפר שהחזרות התנהלו בכל חור אפשרי, החל ממגדלי עזריאלי ועד הגן המשולש שהפך להיות ביתם לחודשים ארוכים. לקראת עליית המחזה, החל הצוות להתנחל בבתים של אנשים שם הם קיימו מחני חזרות.

ולא רק על משחק! “אווטאר” בליבה היא סדרת אקשן, ובהפקת המחזה לא תכננו לרחם על השחקנים ולדלג על סצינות הקרב. כאנטגוניסטית של המחזה, לא ידעה מיכל למה היא נכנסת: “הייתי בטוחה שזה יהיה ממש קל, כי אני בן אדם היפראקטיבי שנוטה לאלימות (הסימנים על היד שלי יעידו. ר.ק). אבל בחזרה הראשונה על סצנת הקרב הגיעה לעזור לי השחקנית שגילמה את הדמות שלי לפני, עדן, והתחלתי בחזרות עם רן גיא שהוא מדהים באומנויות לחימה. אלא שאז עדן “ניחמה” אותי: עכשיו זה עוד כלום, יהיה לך סימן כחול במשך שבוע אחרי כל חזרה. וזה נכון, אם משרד הרווחה יבואו אלי הביתה, יהיה קשה להוכיח שאני לא ילדה מוכה”.

לקיים חזרות על משחק ועל סצינות קרב זה לא עניין פשוט, בטח לא כשרבים בצוות עובדים לפני גיוס או נמצאים בצבא – כמו מעיין, המגלמת את קטארה, שהוציאה את תסכולה בעניין ומספרת שזה קשה מאוד ומעצבן מאוד. מיכל אבל אופטימית: “הייתי בהמון מחזות-זמר, ועוד לא היה מופע שהתחשב עד-כדי-כך בלו”ז של אנשים. אנשים הגיעו לחזרות מקצוות שונים של הארץ, וממש התחשבו בהם”.

קון בנדרשוכנענו מה ההבדל בין מחזה למחזמר, אבל מה חושבים על כך השחקנים הוותיקים, אלה שמכירים את עולם מחזות הזמר והן עולם המחזות הרגילים? מיכל, ששיחקה את ווינרי ב-“אלכימאי המתכת”, ויקטוריה ב-“הלסינג” ו-ראם מ-“מחברת המוות”, חוזרת לבמה אחרי למעלה משנה של הפסקה, ומספרת: “בגלל שבמחזמר לוקחים בחשבון שזוכרים יותר את השירים, אז את רוב העלילה או אופייה של דמות מתמצתים בשיר. במחזה הדגש הוא על המשחק נטו. נגיד במחזמר של “אלכימאי המתכת”, הסצנה היחידה שלי הייתה בעצם שיר, ולכן פחות דאגתי לגבי צורת המשחק. כאן באווטאר אין לי את זה, ואני צריכה להסתמך יותר על כישורי המשחק שלי, משהו שעד כה התקשיתי בו”.

רן גיא, שזכור לכם (אני מקווה) כוולטר מ-“הלסינג”, “ריוק” מ-“מחברת המוות” ושיניגאמי-סאמה מ-“סול איטר”, מוסיף; “העדרם של שירים היה לי חסר, וחששתי שהצלחת המחזה תיפגם. אבל בסופו של יום לקחתי זאת כאתגר, לשחק בהפקה שהיא שונה מההפקות שנעשו עד כה בישראל”.

ההפקה השונה היא שהביאה לכך שמסע הטרטורים של הצוות לא הסתיים עם תחילת החזרות, ומציאת מקום להופיע בו לא היה עניין ודאי עד לפני ימים ספורים. “היינו מוכנים אפילו להופיע באריאל” מתבדחים החבר’ה. רן גיא, שכבר חווה על בשרו בעיות שכאלה במחזות קודמים, מגולל בפניי את הסיפור המלא שהוביל אותם להגדיל ראש ולהרים כנס משלהם כדי להעלות את ההצגה:

“בעיקרון היינו אמורים להופיע פעם ראשונה בפסטיבל אייקון בסוכות. שיר ניהלה את רוב המו”מ עם צוות האייקון, אך בסופו הם נסוגו עקב אי-תקינות של זכויות יוצרים ולא יכולנו להופיע. הם פשוט לא רצו לקחת את הסיכון מאחר שבזמנו הייתה להם קבוצה שעשתה אצלם מחזמר, וחברת ההפצה של הסדרה החליטה לתבוע אותם. התביעה הוסרה, אך מאז אייקון נעשו קפדניים יותר.

לאחר שההידברות עם האייקון נפלה, חשבנו ‘מה הלאה?’. הגענו למסקנה שהתאריך הנוח ביותר לנו הוא חנוכה. שמענו ש-‘אוטאקו-קון’ מעוניינים לעשות כנס ודיברנו איתם. אך גם להם היו בעיות והם לא החזירו תשובה. לאחר זמן המתנה ממושך וחוסר ודאות, סיפרו לנו שהם נסוגים מרעיון הכנס.

אז פנינו לאמא”י. לקח לנו זמן עד שיצרנו עימם קשר, ובסופו של דבר שוחחנו עם אחד החברים שם שבא לקראתנו, והוא בדק אם נוכל להופיע במהלך אירוע הקוספליי שהם מארגנים. בסוף קיבלנו תשובה שלילית; הם אמרו שאי אפשר לתת לנו להופיע מפני שזה לא מתאים לגודל האירוע שלהם. היינו בבעיה, ותלינו תקוות באחרים שיעזרו לנו להופיע. לא רצינו לוותר, ולכן החלטנו להגדיל ראש, ושאם אין שום כנס שאפשר להופיע בו, אז נעשה אירוע משלנו בו אנשים יוכלו לראות את המחזה אחרי כל העבודה הקשה שלנו.  פנינו להוטארו, שקיימו את כנס ‘יומה קון’ בקיץ. הם לא יכלו להרים עבורנו כנס, אבל הם הכירו מישהו שיכול לעזור לנו. וככה הכרנו את דני, המשוייך לקבוצה שמארגנת אירועים בשם “VISION PRODUCTION”.

איך ציפיתם שיהיו התגובות בקהילה?
עמית (המשחקת את טופ): “אני יודעת שהכנס שלנו יצא יום לפני אירוע הקוספליי ושזה לא אחראי. אבל רבים מגיבים על זה בצורה לא אחראית בעצמם, מבלי לדעת את התלאות שעברנו. שום החלטה שהתקבלה לא נעשתה במטרה לפגוע במישהו, ההיפך”.

רן בורשטיין, שגילם תפקידי מפתח ב-“מחברת המוות” ו-“סול איטר”, מספר על האכזבה מתגובות מסויימות: “מניסיון של מצבים קודמים (כגון פיצול כנסי הקיץ) ידענו שיהיו אנשים בקהילה שיהיו נגד המצב וימצאו על מה להתלונן. כמו שציפינו – התגובות היו בעד, והרבה תגובות נגד. אני מוכרח לציין שהתאכזבתי מאנשים מסוימים, שהיו בעלי ניסיון דומה בנושא, וציפינו לקבל מהם תמיכה והבנה. לצערנו לא כך היה, ואף ההיפך – כיום חלקם יוצאים נגדנו”.

אתם נוטרים טינה?
רועי: לא. זו קהילה חופשית שבסופו של דבר כולנו נמצאים בה מתוך רצון ואהבה להיות שותפים בה. האומנם זה יישמע מעט לא טוב, אך מה שאנשים עושים זה לדאוג לטובתם האישי. מה שאנחנו עושים זה דואגים לטובתנו האישית ולטובתם”.

רגע לפני עליית המסך, הם משתדלים לא להביט לאחור, ומתמקדים רק ביום המופע. חלקם כבר חושבים רחוק יותר, כאשר רבים מחברי המחזה תפגשו שוב על הבמה ו/או מאחורי הקלעים בהפקות קרובות. כשנשאלו לגבי התכניות שלהם לעתיד, ענה רועי במעטה רב של סודיות: “יש. אבל אני מצטט את פיטר פן: ‘זה סוד כמוס לפרה ולסוס’. אנחנו מעדיפים שזו תהיה הפתעה”.

“אווטאר: המחזה” | 6.12 | כנס בנדר-קון, חנוכה 2010 | קומפלקס מועדון האופרה, תל אביב

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם